"משפחה מנצחת" - ביקורת סרט: וויל סמית' מזכיר לנו שהוא שחקן ענק

לא הכל מושלם ב"משפחה מנצחת", דרמת הספורט החדשה על דרכן של האחיות ונוס וסרינה לפסגת הטניס העולמי. אבל הסיפור האמיתי במרכזו, לצד הופעת המשחק המשובחת של וויל סמית', הופכים אותו לבידור סוחף ומהנה - ואפילו בעל ערך מוסף.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

הפעם נתחיל מהאמצע: וויל סמית' רעב לאוסקר - ואחרי למעלה משלושים שנה כשחקן מפתח בהוליווד, הגיע הזמן שגם יהיה לו אחד. לאורך השנים, הוא הועמד פעמיים בלבד לפרס הנכסף לשחקן הראשי הטוב ביותר - בפעם הראשונה על עלי (Ali), בו נכנס בגבורה לנעליו של המתאבק האגדי מוחמד עלי בסרטו של מייקל מאן; ובפעם השנייה על הופעתו מכמירת הלב כאב קשה יום בדרמה הביוגרפית המרדף לאושר (The Pursuit of Happyness). בשני הסרטים, שניהם מהעשור הראשון של המאה, גילם סמית' גיבורים המבוססים על אנשים אמיתיים - ונדמה שכדאי לו לאמץ את השיטה, כי היא מוציאה ממנו את הטוב ביותר.

גם בסרטו החדש משפחה מנצחת (King Richard בלעז), מגלם סמית' גיבור מחיי היום-יום המגיע משולי החברה. הפעם זהו בריצ'רד וויליאמס, אביהן של צמד האחיות הטניסאיות ונוס וסרינה, שזיהה מגיל צעיר את כישוריהן בטניס ונתן את כל כולו כדי להוביל אותן לצמרת מה שנחשב כספורט לבני המעמדות הגבוהים בלבד.

כאדם אפרו-אמריקני המתגורר בשכונת קומפטון הקשה, דרכו של ריצ'רד אל היעד הייתה רצופה במכשולים ומשברים. החל ממקלות בגלגלים שמנסה להציב השכנה ממול, ככל הנראה מקנאה, דרך בריונים מקומיים אכזריים ואומללים, שמשתלטים על מגרש הטניס האזורי וכלה בחיכוכים פנימיים בתוך המשפחה - המסע אל ההצלחה נראה לעיתים כבלתי-אפשרי. אך אופיו הפרגמטי והמיוחד של ריצ'רד, בשילוב טוב-לבו וגישתו האופטימית, סייעו לו להגשמת החזון.

הישר מקומפטון. וויל סמית', סאניה סידני, ודמי סינגלטון. מתוך "משפחה מנצחת" | באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

את הסרט ביים הבמאי האמריקאי יליד ניו יורק, ריינאלדו מרקוס גרין, שזכה לפרסום לראשונה על סרטו מפלצות ואנשים (Monsters and Men) לפני כשלוש שנים בפסטיבל סאנדנס. מאז הוא הספיק לביים גם את מארק וולברג בג'ו בל (Joe Bell), דרמה קטנה נוספת עמה הגיע לפסטיבל טורונטו ב-2020 רדופת הקורונה. משפחה מנצחת, אם כן, הוא סרטו השלישי באורך מלא והראשון עליו הוא באמת זוכה להכרה ציבורית נאה - וטוב שכך, שכן ניכר כי ניצב לפנינו קולנוען צעיר בעל פוטנציאל, שבראש ובראשונה יודע לעבוד עם שחקנים.

אי-לכך, אין זה מפתיע שהופעתו של סמית' כבר הספיקה לקצור תשבחות רבות, ונכון לעכשיו הוא אפילו מסומן כפייבוריט לזכייה בפרס האוסקר לשחקן הראשי הטוב ביותר. בשתי סצנות דרמטיות נפלאות, בהן הוא עובד עם מונולוגים מרגשים, אפשר ממש לחוש כיצד הוא מתכוון לכל מילה ומילה. אבל יותר מהמילים עצמן, אלו שפת הגוף והמחוות הקטנות והעדינות: תנועות זעירות והבעות שחוזרות על עצמן ומייצרות דיוקן של אדם מהורהר שהחיים כמעט שברו אותו, ברם הוא סירב להרים ידיים ולהיכנע להם. במקום זאת, הוא העדיף לצמוח מהקשיים ולבנות תוכנית שלמה, מחושבת ומפורטת לפרטי פרטים, באמצעותה ייאמן את בנותיו לגדולה.

אם המסגרת הנרטיבית הזו נשמעת לכם כמו סיפור נוסף על אדם שהגיע מכלום ובנה את עצמו מאפס, אתם לא מאוד רחוקים. אילולא ההומור השופע, האנרגיות המדבקות, הקצביות הממכרת והופעות המשחק הנהדרות - ובראשן אלו של סמית' וג'ון ברנטל - לא בטוח שהסרט היה עובד, אבל השילוב בין כלל המרכיבים הופך את השלם לגדול מסך חלקיו. גם אם לא פעם עדיף היה להתמקד בקשיים, להיכנס בעובי הקורה ולהציג קונפליקטים ורגעי-שבר נוקבים בהרבה, בסופו של דבר מדובר ביצירה מבדרת וסוחפת למדי - ולפעמים, גם זה לגמרי מספיק.

אפשר גם סרט על פדרר עכשיו? מתוך "משפחה מנצחת" | באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

בדומה לדרמות ספורט רבות לפניו, משפחה מנצחת מוצא את העוצמה והמרץ שבו פחות מהצגת העולם כמקום קשוח ואכזר, ויותר מהצגתו כמקום בו כל אחד ואחת יוכלו להצליח אם רק יאמינו בעצמם ויעבדו קשה מספיק. כלומר, בעודו פוסע בעקבותיהם של לזכור את הטיטאנים, רוקי או אפילו פלדה אמיתית, הוא כן מעורר השראה בדרכו הידידותית והמחבקת, אך אין בו את המבט המחוספס והמציאותי שיש למיליון דולר בייבי, פורד נגד פרארי או אם נחזור קצת אחורה בזמן, גם השור הזועם.

עם זאת, בשורה התחתונה הסרט בהחלט מספק את הסחורה ושובה בקסמו, על אחת כמה וכמה כאמור, בזכות הופעתו המצוינת של סמית'. נכון לעכשיו, מסלולו של האחרון לארץ המובטחת ושמה אוסקר נראה כבר מספר שבועות כעובדה מוגמרת, אולם צריך לזכור ולהזכיר שהשנה יתכנו הפתעות. חיבתה של האקדמיה האמריקאית לקולנוע לדמויות המבוססות על אנשים אמיתיים, כבר הוכיחה עצמה לאורך ההיסטוריה כגובלת בסגידה. אך היו מקריים יוצאי דופן, כשרק בשנה שעברה, למשל, אנתוני הופקינס הדגול זכה על תפקידו המופתי בהאב.

כרגע יריבו המרכזי של סמית' הוא בנדיקט קמברבאץ', שמבקש לרשום גם הוא זכייה ראשונה בפסלון המוזהב (על הופעתו בכוחו של הכלב). לצדו, אסור אף פעם לשכוח גם את דנזל וושינגטון (הטרגדיה של מקבת', בבימויו של ג'ואל כהן), שמהווה תמיד מועמד מוביל, וכן אנדרו גארפילד (טיק, טיק... בום!) ולאונרדו דיקפריו (אל תסתכלו למעלה) שקמפיין האוסקר שלהם החל לתפוס לאחרונה תאוצה.

הטקס עצמו מתוכנן להתקיים במרץ 2022, ובחודשים שנותרו דברים עוד בהחלט עשויים להשתנות (גם פיטר דינקלג', בראדלי קופר וחואקין פיניקס במרוץ). עד אז, אם בא לכם לבלות שעתיים מהנות בקולנוע ועל הדרך גם להישאר בעניינים: משפחה מנצחת שם בשבילכם, עם וויל סמית' אחד שמזכיר לכולנו איזה שחקן ענק הוא.

---

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.