15 בדצמ׳ 2024
11 בדצמ׳ 2024
בחזרה אל "הארי פוטר ואבן החכמים": איך זה לצפות בסרט שגדלת עליו בעיניים בוגרות?
- רותם סופר
- לפני יום 1
- זמן קריאה 5 דקות
אחרי יותר מ-20 שנה, חזרנו אל "הארי פוטר ואבן החכמים" - הסרט שהתחיל את הכל - וגילינו כמה דברים שלא שמנו לב אליהם בילדות. אז לקראת הסדרה החדשה, זה בדיוק הזמן לחזור לנקודת ההתחלה.
אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
בשנה הבאה (כנראה) תעלה ב-HBO הגרסה המחודשת של הארי פוטר – סדרת הטלוויזיה שמבטיחה להחזיר אותנו, פרק אחר פרק, לשנות הלימודים של הארי, רון והרמיוני בהוגוורטס.
זה יהיה ריבוט מלא, עם קאסט חדש, מראה חדש – ונראה שגם זוויות סיפוריות חדשות. אבל לפני שזה יקרה ונחזור לקסם מזווית אחרת, החלטתי לחזור אל נקודת ההתחלה, לסרט הראשון: הארי פוטר ואבן החכמים. והפעם, להביט בו בעיניים קצת יותר בוגרות, אבל בלב שעדיין זוכר את הילד שנשאב לתוכו לפני למעלה משני עשורים.
כי אם יש סרט שיכול להפעיל את מכונת הזמן הפנימית של דור שלם, זה אבן החכמים. לא כי הוא מושלם, לא כי הוא מתוחכם מדי – אלא כי הוא היה שם. כי הוא לקח אותנו, אי-שם בילדות, למסע ראשוני בעולם הקוסמים. עם חתולים שהופכים לפרופסוריות, סוכריות בכל הטעמים, ותחושת התרגשות שקשה להסביר כשמצנפת מדברת בוחרת לך בית. עכשיו, עם הסדרה החדשה באופק, זו הזדמנות מצוינת לבדוק איך הסרט הזה מחזיק ולצלול לתוכו שוב. אז... נתחיל?
הארי פוטר ואבן החכמים (Harry Potter and the Philosopher's Stone) והמשכו חדר הסודות הם בשבילי, קודם כל ולפני הכל, פנינות נוסטלגיה וזכרונות חמימים מהילדות. אני זוכר איך ביום שבת אחד, כשהייתי בסך הכל בן 8, הלכנו כל המשפחה לקולנוע לב אלרם – שכיום לצערי כבר לא קיים – ונכנסנו לתוך עולם הקסמים המהפנט והמלא בשלל יצורים שונים ומשונים.
טרולים, גובלינים, חד-קרן אומלל, כלב בעל שלושה ראשים, החתולה של פילץ' – מה לא היה שם – כילד מיד נסחפתי לתוך החוויה שהבמאי כריס קולומבוס (סרטי שכחו אותי בבית) והתסריטאי סטיב קלובס (נערי פלא) עיצבו עבורי. ההרפתקה לצד הגיבורים, שהיו בני מעט יותר מגילי, הייתה מיוחדת במינה. מעין תחושה של מציאת חברים שם בתוך המסך, ילדים שמעולם לא פגשת, אבל המסע שאתה עובר עמם הופך פתאום גם לשלך, גם לחלק ממך.
מאז חלפו שנים רבות, בהן צפיתי בסרט אינספור פעמים – בעברית, באנגלית, חלקים מסוימים ובשביל הצחוקים גם בצרפתית ובאיטלקית – אבל כפי שקורה לאנדי בחלק השלישי של צעצוע של סיפור, בסוף אנחנו מתבגרים. הדברים שאהבנו פעם נותרים מאחור, כמעט נשכחים, וההזדמנויות לחזור אליהם פוחתות. אך החוויה הראשונית, זאת שהגדירה חלק בלתי-נפרד מהילדות שלך, היא נשארת לנצח.
לכן אתמול, כשצפיתי שוב באבן החכמים אחרי זמן רב שלא עשיתי זאת, גם כשהבחנתי בפגמיו הקיימים, התחושות והזכרונות מאותה חוויית ילדות השתלטו והציפו יותר מכל דבר אחר. החסרון הבולט מכל, טמון כנראה בחוסר האחידות והקצב של הסרט – לפעמים הוא נדמה כחסר מטרה, כאוסף סצנות בבית ספר הוגוורטס המופלא, שלא ממש מתחברות אחת לשנייה וכשהמניעים המרכזיים של הדמויות, הרצון שלהן, נותרים עלומים מדי ואף חסרי-חשיבות.
בשונה מהסרטים שיגיעו אחרי השניים הראשונים, כריס קולומבוס גם מעצב את סרטיו כחמימים למדי, צבעוניים מאוד. כל הפריימים – גם בחלקים המאיימים, המותחים ומטילי המורא – כמו צבועים על-ידי צייר בעל פלטת צבעים עשירה ומגוונת. בין שמדובר בסצנת משחק הקווידיץ' המלהיב ובין שמדובר באתגרים לקראת המפגש הרה הגורל עם פרופסור קווירל, הסרט חם ומזמין, משרה אווירה ביתית ונקייה מפילטרים. כמו אומר: הוגוורטס הוא גם הבית שלנו.
כחלק הראשון בסאגה, שכמובן עוקב אחר הגיבורים בשנתם הראשונה בבית הספר לכישוף ובקוסמות, הסרט תמים וחסר תחכום. נעדר קונפליקטים ומורכבויות שיאפיינו את הסרטים שיגיעו בהמשך. החברויות נרקמות מהר ובקלות, הכוחות הפועלים השונים מתבררים במהרה גם הם ורמזים להתפתחויות שיגיעו בשנים הבאות נשתלים להם במשורה (אפילו השם של גרינדלוולד מוזכר והוא, כידוע, מופיע לראשונה על המסך רק שנים רבות אחרי בסרטי חיות הפלא).
במילים אחרות, אבן החכמים הוא מעין אקספוזיציה אחת ארוכה, אך למרות פספוסיו בכל הנוגע לאחידות וליטוש הסיפור ומורכבותו, הוא מציג פיצוי בדמות עיצוב העולם המיוחד במינו. כסרט שהקהל המרכזי שלו הוא ילדים, קשה להתעלות על כך – הכשפים השונים ("זה לוויאוסה", טמבל, "לא לוויאוסר"), גלימת ההיעלמות המגניבה, מצנפת המיון, רציף 9 ושלושה רבעים, צפרדעי שוקולד, סוכריות בכל הטעמים, היער האפל, שחמט קוסמים, הראי של ינפתא, נורברט הדרקון המתוק וכמובן אבן החכמים עצמה – מכלול הרעיונות הזה כל-כך, כל-כך מגוון ולא מפסיק לרגש ולהפתיע.
כשמוסיפים לכל אלו את הפסקול המופתי של ג'ון וויליאמס, תחושת הקסם רק מתעצמת. וויליאמס הוא ללא-ספק מגדולי המלחינים שקמו בקולנוע, עם מנגינות בלתי-נשכחות שהלחין לאי.טי, אינדיאנה ג'ונס, מלחמת הכוכבים, פארק היורה, הוק, אינטלגנציה מלאכותית – וזו רק רשימה חלקית ביותר – זהו תואר שבודדים אלו הראויים לו כמוהו. כשהוא שואב השראה מקטעי המוזיקה של מפצח האגוזים, הנעימה הראשית שהלחין לסרטי "הארי פוטר" מייצרת מיד תחושת מסתורין, מלווה בכמיהה בלתי-נדלית לעולם הקסם שנדמה כי רק מחכה מעבר לפינה.
אז אולי בהסתכלות קולנועית קרה, אבן החכמים הוא לא הסרט הכי חד, מתוחכם ומהוקצע, אבל בתכל'ס: בחיי, למי איכפת. הסוד שלו טמון לא בנכונותו למלא ולעקוב אחר חוקים ומוסכמות קולנועיים להצלחה, אלא ביכולתו הנהדרת לבנות עולם קוסמים שירגיש אמיתי ומוחשי. הביטויים המורגשים ביותר לכך, כאמור, קיימים בתפאורה, באביזרים הבלעדיים ובעיצוב העולם המיוחד במינו, עם שלל אלמנטים שהופכים את ההרפתקה לכל-כך ייחודית.
שנים רבות כל-כך אחרי שצפיתי בו לראשונה, הופתעתי לגלות עד כמה קל לי להפוך באמצעותו בין רגע שוב לילד. לאדם צעיר וחסר דאגות, שיכול לברוח לשעתיים וחצי ליקום מקביל. יקום עם יצורים קסומים, נחשים מדברים (אם אתה לחששן), משפחת דרסלי מציקה וניק כמעט בלי ראש אחד. הארי פוטר ואבן החכמים הוא סרט ילדים נפלא – והצבת יסודות ראויה לקראת האפלה והרוע שעוד יגיעו בהמשך. אז... נתראה בחלק הבא עם הבסיליסק וחברים? ד"ש לג'יני ויזלי.
חמש הערות מוגלגיות לסיום:
1) הפרצופים וההבעות של רון, בעיקר בשני הסרטים הראשונים, הם מה שנקרא "פרייסלס". רגע שקורע אותי במיוחד הוא כשנוזל עליו הריר של הכלב בעל שלושת הראשים, התגובה שלו נדמית כל-כך טבעית ואותנטית. מצחיק בטירוף.
2) כמו-כן, שמתם לב שבמשחק הקווידיץ' פילץ' יושב ביציע של סלית'רין ומעודד? לא נראה לי שקלטתי את זה עד היום, אבל זה ענק.
3) מי שולח ארבעה ילדים ליער האפל עם האגריד? "שוטטתם לבד בלילה אחרי השעה המותרת?", כעונש לכו למקום שבכלל אסור להיכנס אליו. מוזר. מוזר יותר, למה האגריד שולח את מאלפוי והארי לבד?
4) שיימוס הוא התלמיד הכי כושל אי-פעם, אפילו יותר מנוויל.
5) יש טרול במרתף. רק רציתי שתדעו.
אהבתם את הכתבה? רוצים שנמשיך גם ל"הארי פוטר וחדר הסודות"?
בוודאי
פחות מעניין
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️
Commenti