"מפצח האגוזים וארבע הממלכות" - ביקורת סרט

יש לי רק שלושה דברים חיוביים להגיד על "מפצח האגוזים וארבע הממלכות" החדש של דיסני, אחריהם יגיעו המון ירידות, תלונות, ייאוש ושאלות קיומיות בסגנון "בשביל מה אני צריך את זה?". נתחיל.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

קודם כל, הסרט מצולם יפה, באמת. הוא צבעוני, עשיר בגוונים ומשום מה אפילו צולם במצלמת פילם 65 מ"מ של קודאק (כמו "דנקרק" למשל). זו צורת צילום שבצער רב נדמה כי הולכת ונעלמת מן העולם, ועל כך – גם אם היא לא מורגשת בסרט עמוס אפקטים כזה – הערכתי לדיסני ולצמד הבמאים לאסה הלסטרם ("שוקולד", "נשמה של כלב") וג'ו ג'ונסטון ("קפטן אמריקה") איפשהו קיימת.

שנית, התפאורות והסטים מפוארים, יפהפיים ומרשימים, כמיטב המסורת של דיסני. בכל הנוגע לעיצוב החזותי, לחלוטין ניכר כי הושקעה עבודה לא מועטה, אך מסרט שתקציבו 130 מליון דולר – זה המובן מאליו. כמו-כן, בחלקים מסוימים, אלו המעטים למדי בהם מושמעים חלקים מתוך הבלט "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, הפסקול מושלם. אבל מה החוכמה, מדובר בצלילים שיצר אחד מגדולי המלחינים אי-פעם.

כל שאר הסרט הזה הוא בושה וחרפה לקולנוע באשר הוא. האגדה מספרת על קלרה, ילדה חמודה שאמא שלה הורישה לה ביצת כסף נעולה ללא מפתח. קלרה תאלץ להיכנס לעולם המסתורי של מפצח האגוזים כדי למצוא את המפתח לביצה ולהשיב את השלום בממלכה אליה היא הרגע הגיעה. בדרך היא כמובן תגלה שלפעמים ביצה היא סתם ביצה ושהחשיבות האמיתית היא במסע שעברה ואיך הוא שינה אותה.

ספוילר (לא באמת ספוילר): היא לא מגלה את זה. יותר נכון, אף אחד לא מגלה בסרט הזה כלום. כל הדמויות חסרות אופי, חסרות הבעה, חסרות רגש. יש דמות בשם שזיף-סוכר, אני רציני, והיא מגולמת על-ידי קירה נייטלי שזורקת לאוויר משפטים מוזרים כמו "חיילים חמושים במדים, עושים לי את זה בטירוף" (אני רציני שוב) ופתאום קשה להיות בטוח אם זה סרט לילדים או סרט אירוטי במסווה.

מתוך "מפצח האגוזים וארבע הממלכות" | צילום: באדיבות פורום פילם

דבר חמור נוסף הוא ששום דבר לא שוקע, אין משמעות לכלום, אין לסרט יכולת להעביר שום מסר כי הדמויות שלו מדברות בקלישאות. הכל קורה כל-כך מהר, בלי ביסוס ובלי שום חשיבות לשום דבר, כך שאין אפילו אפשרות להזדהות עם אף אחד. למשל, השם של הסרט הוא "מפצח האגוזים" והדמות של מפצח האגוזים היא פשוט חייל בלתי-זכיר שאפילו את שמו כבר שכחתי. אבל היי, בואו נקרא לסרט על שמו כי זה שם מוכר ומושך קהל.

יתרה מכך, יש גם בעיות ברצף הזמן – בשלב מסוים שזיף-סוכר אומרת שבעולם האמיתי הזמן זז הרבה יותר לאט מאשר בממלכת שקר-כלשהו בסרט. אז אם זה המצב, איך אמא של קלרה – שביקרה בצעירותה בממלכה – הספיקה למות בעולם האמיתי והם שם בממלכה עדיין בחיים? אוקיי, עכשיו חלקכם אולי יגידו "סרט של דיסני, למי איכפת" אבל נו, זה דפוק. בדיוק כמו הקטע שהגיבורה בת ה-13 נכנסת לאיזה חדר בבית ופתאום יוצאת באמצע יער מושלג והיא כזה "אה סבבה, מגניב, לא מפחיד בכלל". מה?!

על חוסר המקוריות והדמיון הרב מדי ל"אליס בארץ הפלאות", "ארץ אוז" או "סיפורי נרניה" כבר לא אדבר וגם על המשחק המגוחך של כולם אין מה להוסיף. הלן מירן נמצאת פה משום מה ומורגן פרימן מופיע ל-5 דקות שאחת מתוכן כוללת חיוך מטופש ומיותר שלו למצלמה. כאילו מה איכפת לי אם הדמות הזאת שמחה או עצובה מהאירועים שקרו, הוא כמעט ולא היה בסרט. יש גם צמד "מצחיקנים" שמופיעים אולי בשלוש סצנות ושום דבר שהם אומרים לא באמת מצחיק.

מתוך "מפצח האגוזים וארבע הממלכות" | צילום: באדיבות פורום פילם

לסיכום, "מפצח האגוזים וארבע הממלכות" הוא סרט פשוט איום ונורא. הייתי אומר שאולי ילדים ייהנו ממנו, אבל גם במקרה הזה אני לא באמת בטוח – יש בו כמה חלקים עם ליצנים קריפיים והזויים שעשויים בהחלט להבהיל קהל צעיר. מצד שני, יש גם הרבה קטעים ידידותיים או בקיצור – הסרט הזה הוא שילוב של קישקוש ובלבוש וסיוט של מישהו שמפחד מליצנים. ראיתם אותו כבר עשרות פעמים בעבר, אבל אז זה לפחות היה עשוי יותר טוב.

כל שנותר הוא להחזיק אצבעות ללייב-אקשן הבא של דיסני "מרי פופינס חוזרת" וכמובן גם לשלושת עיבודי הלייב אקשן שלהם בשנה הבאה "דמבו", "אלאדין" ו"מלך האריות". הלוואי שהם יהיו איכותיים וישכיחו את הטעם הרע של הדבר הזה. מה שזה לא היה.

דירוג סופי: 20 בקולנוע.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.