״פיסמייקר״ עונה 2 – המון פוטנציאל מבוזבז, אבל למעריצי DC כדאי לצפות
- רועי רגב
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
כותר נוסף ביקום הקולנועי של DC הגיע לסיומו: העונה השנייה של "פיסמייקר" יורה לכמה כיוונים, אך לא קולעת בכל המטרות. האם היא עדיין שווה צפייה? ביקורת.
אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
פיסמייקר (Peacemaker), סדרה שהיוותה במקור המשך לסרט יחידת המתאבדים (The Suicide Squad) – חקרה בעונתה הראשונה את האנטי-גיבור פיסמייקר, המגולם על ידי ג׳ון סינה, בצורה מעמיקה ואף לבבית. הרבה קרדיט מגיע לג׳יימס גאן, שבעבר ביים את טרילוגיית שומרי הגלקסיה (Guardians Of The Galaxy) עבור אולפני מארוול, והתחיל את דרכו באולפני DC עם יחידת המתאבדים ופיסמייקר.
מאז, החזון הקודם של האולפנים – לפיו הנרי קאביל, בן אפלק, וגל גדות גילמו את סופרמן, באטמן וונדר וומן – ירד לטמיון וחלק מהסרטים העתידיים אף נגנזו (בהם, הביטול הידוע לשמצה של באטגירל). באוקטובר 2022, גאן גויס לניהול היצירתי של האולפנים, בזמן שפיטר ספרן קיבל את האחריות הפיננסית. בשלוש שנים שעברו, גאן הספיק לכתוב ולביים במקביל את הסרט סופרמן ואת העונה השנייה של פיסמייקר - אשר עלתה לשירות הסטרימינג HBO Max באוגוסט האחרון.
לאור החיבור ההדוק בין ההפקות, הדמיון בסגנון שלהן אינו מפתיע – עם פלֵטָת צבעים רוויה והומור שמפוזר בנדיבות לאורכן. מצד אחד, בסופרמן, הסגנון שירת את הנרטיב ואף התכתב עם האופטימיות של הדמות, כך שהסרט הצטייר כקוהרנטי תמאטית. עבור פיסמייקר, מנגד, ניכר שגאן תיעדף את הסגנון – לעיתים על חשבון התוצר הסופי.
ביחס לעונה הראשונה של פיסמייקר, שהתמקדה לעומק במורכבות של כריסטופר סמית׳ (האלטר אגו של פיסמייקר) ובדינמיקה שלו עם קבוצה אינטימית של דמויות – הפעם גאן בחר להתמקד בקידום הקו הנרטיבי שהתחיל בסופרמן, אשר התניע להלכה את היקום החדש של DC. העלילה מתמקדת בכך שפיסמייקר, שבבעלותו טכנולוגיה זרה המאפשרת לנוע בין יקומים מקבילים, מגיע לעולם שמאוד דומה לשלו למעט מספר הבדלים מהותיים.
לצד סינה, שבו לעונה החדשה כמה שחקנים אינטגרליים מהקודמת: הבולטים הם פרדי סטרומה (ברידג׳רטון) בתפקיד ויג׳ילנטי, ג׳ניפר הולנד וסטיב אייג׳י (יחידת המתאבדים) בתור אמיליה הרקורט וג׳ון אקונומוס.
בנוסף אליהם, לוהקו כמה שחקנים בתפקידים מפתיעים, ביניהם פרנק גרילו (סרטי הטיהור וקפטן אמריקה) בתור ריק פלאג סניור – הפעם עם יותר זמן מסך לעומת תפקידו המשני בסופרמן. פלאג סניור הוא אביו של ריק פלאג, שגולם על-ידי ג'ואל קינמן (רובוקופ, ההריגה), ונהרג במו ידיו של פיסמייקר בסוף של יחידת המתאבדים. אירוע זה הפך למכונן עבור פיסמייקר בכך שהוא נרדף על ידו הן ברמה נפשית, והן על ידי פלאג סניור שמנצל את משאבי ממשלת ארה״ב כדי לנקום את בנו.
בפועל, העונה מושתת על המתח שבין פלאג סניור לבין פיסמייקר, ועל המשמעויות האישיות של העולם המקביל עבורו. לקווי העלילה האלו יש על הנייר פוטנציאל לדרמה עשירה, אך בפועל גאן לא ניצל ופיתח את הרבדים שלהם לכדי סיפור מעניין. בעוד שהעונה הקודמת הצליחה להפוך את פיסמייקר לדמות אהובה, עם עומק פסיכולוגי ואף יכולת להציל את העולם – העונה הזו מתעדפת את פיתוח היקום הקולנועי החדש של DC על חשבון פיתוח דמויות. זה ניכר בכך שמרבית הפרקים נעים סביב 30-40 דקות, ולכן רגעים ברי פוטנציאל להתפתחויות משמעותיות מוצגים באופן מזורז למדי.
אם לא די בכך, גאן נוטה להשחיל בדיחות ברגעים דרמטיים, באופן שיוצר הזרה רגשית ואף לרוב אינו קולע למטרה. מחד, גאן הצליח בעונה הקודמת לכנס אתנחתות נרטיביות שאפשרו התמקדות בטראומה של סמית׳. מאידך, הוא הצליח לאזן את הדרמה עם יותר סצנות קומיות, שכללו הומור משובח שליווה את העלילה והצליח להשתלב עימה – בעיקר בזכות הנוכחות הכאוטית של סטרומה כ-ויג׳ילנטי.
באופן כללי, גאן הוא במאי ותסריטאי שהוכיח את עצמו לא פעם כמוכשר, ועל כן זה הגיוני שבאחים וורנר פקדו עליו אמון להוביל את היקום החדש. אולם, בחירתם יצרה הומוגניות סגנונית שעלולה להפוך למאוסה בקצב הנוכחי. בעוד שגאן הוסיף לפסקול של סופרמן שירי אינדי-רוק שתואמו לנרטיב בצורה אורגנית, בפיסמייקר בחירותיו הצטיירו כמאולצות יותר.
אי לכך, יש לציין לחיוב את כישורי המשחק של הקאסט במלואו, ובמיוחד את של סינה. המתאגרף לשעבר מפגין יכולות משחק מרשימות ביותר, ולא במקרה דירגו אותו במגזין THR בתור השחקן-מתאגרף השלישי הטוב בתעשייה, אחרי דוויין ג׳ונסון ודייב בטיסטה. על מקומו של בטיסטה אין עוררין לעת עתה, אך דירוגו של דה רוק מעורר יותר ספק.
למרות מגרעותיה, יש לציין שהעונה השנייה של פיסמייקר היא בכללי מהנה לצפייה, ועבור מעריצי DC שחשוב להם לעקוב אחר ההתפתחויות של היקום החדש – הצפייה בה מומלצת. עם זאת, ניתן להטיל סימן שאלה בנוגע לחובת הצפייה עבור הקהל הרחב. כישורי המשחק של סינה והנוכחות שלו על המסך הן מעלות משמעותיות, אך אינן מצליחות לפצות על הנרטיב המזורז – ואם נודה באמת: גם בינוני.
על-אף שמדובר בעונה פחות מוצלחת של פיסמייקר, עדיין נותר מקום לאופטימיות עבור המשך היקום החדש של DC. בשל ההשתלבות של במאים שונים בפרויקטים הבאים שבקנה, ביניהם סופרגרל וקליי-פייס, מסתמן ששנת 2026 עשויה לחזק את המגמה הכוללת שגאן מוביל.
כל עוד האולפנים יצליחו להימנע מהטעויות של המתחרה מארוול מהשנים האחרונות – בעיקר חוסר ההרמוניה הנרטיבית בין הכותרים השונים ביקום הקולנועי – העתיד של DC נראה ורוד יותר.
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן.
