"יחידת המתאבדים" - ביקורת סרט: הכיף הכי גדול שיש כרגע בקולנוע

ג'יימס גאן עשה זאת שוב: "יחידת המתאבדים" הוא קומדיית אקשן פארודית, מופרעת, ברוטלית וחסרת-מעצורים. כמו-כן, מדובר גם סוג של מכתב אהבה-שנאה של גאן אל דיסני, אחרי פיטוריו (ולבסוף השבתו) מבימוי "שומרי הגלקסיה 3".

בא לכם לזכות בכרטיסים זוגיים לסרטים במתנה? בואו לאינסטגרם שלנו!

היקום הקולנועי של DC הוא בלאגן שלם. על כל סרט בו שראוי לצפייה, מגיעים שניים שמבאסים ומוציאים את החשק להמשיך ולעקוב אחרי מה שקורה. לא זו בלבד, מדובר גם ביקום קולנועי ששום דבר בו לא באמת מתחבר - אין התחלה, אמצע וסוף - יש פשוט סרטים, בלי קשר ממשי האחד למשנהו. פעם על ההוא שצועק מילה והופך פתאום לטאוויל, פעם על חאל דרוגו שהבין שהוא אוהב דגים ופעם על קבוצת אסירים בעלי כוחות-על, שנשלחת למשימה להצלת העולם. רגע, בעצם, כאן כבר מדובר בשתי פעמים.

"יחידת המתאבדים" הוא סיקוול שניצב בפני עצמו לזוועה באותו השם שראתה אור ב-2016. כלומר, טכנית מדובר בסרט המשך, אבל על הנייר אין שום קשר עלילתי בינו לבין קודמו. בעוד רוב הדמויות מאותו הסרט הוחלפו מבלי לשוב, חלקן חוזרות לסיבוב נוסף ובהן: ריק פלאג (ג'ואל קינמן), בומרנג (ג'יי קורטני), אמנדה וולר (ויולה דיוויס) וכמובן הארלי קווין (מרגו רובי). כל שאר האנסמבל מורכב מדמויות חדשות, מצחיקות ופסיכיות על כל הראש, כמו פיסמייקר (ג'ון סינה בליהוק מושלם) שישמור בכל מחיר - אבל באמת בכל מחיר - על השלום. או איש הנקודות (דייוויד דסטמלצ'יאן, "אנטמן והצרעה"), שאמו ערכה עליו ניסויים חוצי-ממדים ודפקה לו את המוח.

חוץ מאלו יש גם כריש מדבר ודמוי-אדם (בדיבובו האדיר של סילבסטר סטאלון), שבכל רגע שלו על המסך גונב את ההצגה ושובה את הלב, את ראטקאצ'ר 2 (דניאלה מלכיאור) בעלת היכולת לשלוט בעכברושים, ומעל כולם את בלודספורט (אידריס אלבה), שנשלח לכלא כי ניסה לחסל את סופרמן עם כדור קריפטונייט. כל החבורה הססגונית הזו יוצאת למשימת התאבדות - ומכאן גם שם הסרט - במדינה הבדיונית קורטו מלטז. זהו אי קטן עם אופי קובני, הממוקם בדרום אמריקה, בו ממשלת ארה"ב ערכה פעם ניסויים מסוכנים ואסורים - ומי מתאים יותר מחבורת אסירים מפוקפקת כדי למנוע את חשיפת הדבר לציבור?

מתוך "יחידת המתאבדים" | באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

את הסרט כתב וביים ג'יימס גאן ("שומרי הגלקסיה" והמשכו), שלאחר פריצתו הגדולה ביקום הקולנועי של מארוול נקלע לצרה - ביולי 2018 דיסני פיטרו אותו מבימוי החלק השלישי, בעקבות ציוצים הומוריסטיים שפרסם בעבר בטוויטר.

הפיטורין הללו עוררו מהומה גדולה, במסגרתה גם כוכבי סרט האנסמבל של מארוול חתמו על מכתב ובו דרשו מדיסני להחזיר את גאן לכס הבימוי. תוך כדי ההמולה, ב-DC מיהרו לנצל את ההזדמנות ושכרו את שירותיו של היוצר כדי שיכתוב את התסריט ויביים עבורם את "יחידת המתאבדים". כשהפעם, בניגוד לאירועי הסרט מ-2016, גאן קיבל יד חופשית מהאולפן - ואף העיד כי יכל לעשות ככל העולה על רוחו.

ואכן, הדבר ניכר היטב לכל אורך הסרט, לא רק באקשן הפרוע, הגרפי וחסר הפשרות, שבעקבותיו סווגה הגבלת הצפייה למבוגרים בלבד, כי-אם גם מבחינה רעיונית. כי אתם מבינים, גאן נפגע מדיסני - ובצדק, יש לומר - עד כדי כך שהוא יצר כאן את האנטי-תזה המוחלטת ליקום הקולנועי של מארוול עד עתה. סיפור המסגרת של "יחידת המתאבדים" דבילי עד כדי כך, שלצד המודעות העצמית האופפת את היצירה בלתי-אפשרי שלא לקרוא אותה כפארודיה גם על הקלאסיקות המצוירות של בית העכבר. הסוגיה הזו זוכה לביטוי משמעותי באחד מרגעי השיא, בה מתרחשת לנגד עינינו סצנה הזויה לחלוטין וברקע מתנגנת לה בניחותא מנגינה כל-כך צוהלת וטובת-לב.

משפט המחץ שנאמר באותם רגעים - שמפאת ספוילרים לא אוכל לפרט עליו כאן - כל-כך אווילי ומשעשע, אך באותה מידה גם מבריק בשל מודעותו המובהקת של הסרט למה שהוא. זה מאוד מזכיר כמובן את מה שגאן עשה ב"שומרי הגלקסיה" הראשון, למשל ברגע בו גרוט אומר "אנחנו גרוט", כשהתחושות שנוצרות הן של צחוק ועצב בו-זמנית. היכולת של גאן ליצור הרמוניה שכזו בין רגשות מנוגדים מעניקה לסרט את הממד העמוק יותר שלו - כיצירה שבו-זמנית גם מציבה ומציגה מחד את האלימות לראווה, כחוויה בידורית, ומאידך גם מבקשת לדון בהשלכות שלה ובאופן בו האנושות מאבדת את עצמה לדעת.

מתוך "יחידת המתאבדים" | באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

לא הכל מושלם ב"יחידת המתאבדים", וכך לדוגמה סיקוונס באמצעו בכיכובה של הארלי קווין, קצת מוציא את הסרט מאיזון ונדמה לא מחושב מספיק ומנותק מאווירת הנונסנס הכללית. גם הקשרים בין חברי היחידה יכלו לעבור ליטוש נוסף, שכן בסופו של דבר - ואולי זה בכוונה - קשה לומר שנוצרה ביניהם אחדות או תחושת חיבור מיוחדת. הם בסך הכל כמה ארכי-פושעים שיוצאים למשימה ונאלצים להסתדר בעל-כורחם האחד עם השני. בכל הנוגע לפן הרגשי, קצת יותר חיבור וסימפטיה בין חברי הקבוצה יכל להניב הזדהות גדולה יותר.

למרות זאת, וכפי שבטח כבר יכולתם להבין, בסופו של דבר מדובר באחד הסרטים המוצלחים ביותר ביקום הקולנועי של DC. בין האקשן הסוחף, הצילום היפהפה והפסקול הנהדר, האהבה העצומה של גאן לקולנוע מכל הזמנים מורגשת בענק. לצד רפרנסים שאי-אפשר לפספס ל"הנוסע השמיני", "12 הנועזים" ובוודאי לקולנוע של טרנטינו, אני מצאתי לקראת הסוף גם קריצה מרגשת ל"בלייד ראנר".

לפעמים מספיקות כמה מילים כדי לתאר עולם ומלואו, כדי להביע בדקויות עדינות ומעודנות משמעות עצומה. כך קרה שברגע אחד, במשפט קטנטן, ג'יימס גאן החזיר אותי למונולוג הנצחי של רוי באטי מסרטו המכונן של רידלי סקוט - וכשדבר כזה קורה בסרט קומיקס, אין ספק שמישהו ביצע את מלאכתו נאמנה.

דירוג סופי: 80 בקולנוע.

נ.ב.

יש סצנה אחרי הכתוביות, אז מומלץ להישאר.

---

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.