"ג'ון וויק 4" הוא מסוג הסרטים שעבורם רצים לקולנוע

גם אחרי שלושה סרטים קודמים שהם בגדר בית-ספר לאקשן - "ג'ון וויק 4" מעלה את הרף ומציב תחרות קשה מאוד לסרטי האקשן שיגיעו בהמשך העשור. איזה סרט ענק.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

בעשור החולף סדרת סרטי ג'ון וויק (John Wick) שבתה לי את הלב. אני זוכר איך ב-2014, ביום הקולנוע, הלכנו חבר טוב ואני לסרט הראשון במה שיהפוך לימים לסאגת סרטי פעולה בליגה משלה.

מחיר הכרטיסים היה כמובן מוזל, האולם היה מפוצץ עד אפס מקום ואף מעבר, ואנחנו היינו בחוסר-ידיעה כמעט מוחלט לתוך מה אנחנו נכנסים. נלהבים לראות את קיאנו ריבס חוזר קצת לעניינים, אחרי העשור המדשדש שהיה לו מאז טרילוגיית מטריקס, קיבלנו חוויית אקשן נוטפת סטייל, מודעת לעצמה, פארודית במידת-מה - אך מעל לכל, כזו שהוכיחה שוב עד כמה ריבס מחויב בכל מאודו לאמנות שלו. לצפות בו בסיקוונס "המועדון" באותו הסרט היה טירוף-חושים משכר, ונקודת שיא שאני חוזר אליה פעם בכמה זמן כדי ליהנות מאיזה בוסט של אדרנלין מחשמל בגוף.

תודה על קיומך, קיאנו. מתוך "ג'ון וויק 4" | צילום: באדיבות פורום פילם

קרוב לעשור חלף מאז והנה הגיע לו לבתי הקולנוע הסרט הרביעי - ואם הייתם אומרים לי באותם ימים שקנה המידה יגדל כל-כך, כנראה שהייתי צוחק ומסרב להאמין. בעולם שמלא כולו בקומיקס, גיבורי-על, רימייקים, סיקוולים, ריבוטים, ריבוטים לסיקוולים וסיקוולים לריבוטים, ליצור פרנצ'ייז חדש מאפס - ולא כל שכן, לגרום לו להצליח כל-כך - זו כמעט משימה בלתי-אפשרית (משחק המילים כן בכוונה). התקציב של ג'ון וויק הראשון עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד ומאז הוא יותר משילש את עצמו עבור הסרט השלישי ב-2019, שתקציבו כבר הוערך בכ-75 מיליון דולר.

למרבה השמחה, גם ההכנסות היו בהתאם. כל סרטי הסדרה הפכו לרווחיים, ובעוד הסרט הראשון והצנוע גרף כ-86 מיליון דולר ברחבי העולם, הסרט השלישי כבר הכניס כ-327 מיליון דולר. בהתאם לנתונים אלו, גם קנה המידה של הסרטים גדל: מסיפור פשוט על שכיר-חרב לשעבר שמנסה ליהנות ממנעמי הפרישה ולזכור את אשתו המנוחה, הגענו לאפוס-אקשן אדיר-ממדים, חוצה ערים, מדינות ויבשות, שמשתמש בטריטוריות השונות כדי לייצר כמה מסצנות הפעולה הטובות ביותר שתראו השנה בקולנוע - וזה עוד בלשון המעטה. כי אתם מבינים, כך בדיוק צריכים להיראות סרטי אקשן.

ג'ון וויק 4 (John Wick: Chapter 4) כבר זכה על-פי מגזין וראייטי (Variety) לתקציב של 100 מיליון דולר. הוא נפתח קצת אחרי אירועי הסרט השלישי, ואם טרם צפיתם בו ומשום מה אתם קוראים את שורות אלו, שימו-לב, כי ספוילרים קלים לפניכם: וויק נמצא במסתור, מתאמן לקראת הנקמה שלו ושל "מלך הבווארי" (לורנס פישבורן באיחוד מרגש עם קיאנו זו הפעם השלישית) בראשי ה"שולחן הגבוה". הפעם הוא נרדף בידי ראש מאפיה חדש - המרקיז דה גרמו, בגילומו של ביל סקארסגארד (פניווייז הליצן המרקד מסרטי זה), שמגייס לשורותיו את קיין (כוכב האקשן הסיני דוני ין; סרטי ייפ מאן). האחרון הוא שותף לשעבר של וויק, דבר שמטעין את מערכת היחסים ביניהם בפאתוס מבורך.

את קשת הדמויות הרחבה, הגדולה ביותר בסרטי הסאגה עד עכשיו, משלימים גם הירויוקי סנאדה (רכבת הקליע), כבעל מלון הקונטיננטל של אוסקה; שאמיר אנדרסון כצייד ראשים מודרני ומגניב במיוחד; ואמן הלחימה סקוט אדקינס, שכמעט ובלתי-ניתן לזהותו מתחת לתחפושת שמוסיפה קילוגרמים רבים למשקלו. אליהם כמובן מצטרפים איאן מקשיין כווינסטון מהסרטים הקודמים, ולאנס רדיק המנוח, שלמרבה הצער נפטר בשבוע שעבר והסרט מוקדש לזכרו.

והנה זה מתחיל. מתוך "ג'ון וויק 4" | צילום: באדיבות פורום פילם

כל השחקנים מבצעים את תפקידיהם כהלכה ועם מודעות-עצמית גבוהה. כבר בג'ון וויק הראשון, העולם התחתון שיצר התסריטאי דרק קולסטד - שלא חזר לכתוב את הפרק הנוכחי - הרגיש ייחודי וניצב בפני עצמו בצורה מרשימה. הוא הוגדר גם בזכות הצבעים המונוכרומטיים שאפיינו אותו, אך גם הודות להגדרת כללי המשחק ברורים במסגרתם הסיפור מתנהל.

המאפיינים הללו נשמרו גם הפעם, עם מספר חידושים וכן מספר קריצות משעשעות ומרגשות עבור המעריצים שנמצאים עם הסאגה מיומה הראשון. בתוך גבולות גזרה אלו, סקארסגארד מייצר נבל משכנע ומוכיח שוב (גם אחרי ברברי) שהוא שחקן שנמצא כאן כדי להישאר. את ההצגה גונבים ין ואנדרסון - הראשון בזכות מומחיותו באקשן והשני בזכות דמות שהמילה "מגניב" הומצאה בשבילה.

אך כמובן, השחקן המרכזי ביותר בסרטי ג'ון וויק הוא האקשן וכמיטב המסורת של סרטי הסאגה - מדובר בחוויה הטובה ביותר שניתן לבקש וכזו שכחובב אקשן, הצפייה שלי בה באולם IMAX הייתה בגדר גן-עדן קולנועי. גם בהתקרבו לגיל 60, ריבס מבצע בסרט את רובם המוחלט של הפעלולים בעצמו, משתולל ונהנה מפרץ אנרגיות וכריזמה שייחודיים רק לו.

הבמאי צ'אד סטהלסקי, שמביים את סרטי הסדרה עוד מהסרט המקורי, הוא פעלולן לשעבר (ואפילו היה הכפיל של ריבס בסרטי מטריקס) וההבנה והשליטה האבסולוטיות שלו בתחום ניכרות יותר מאי-פעם. אני חושב שלא יהיה מופרז להגיד שמדובר באחד מבמאי הפעולה הטובים ביותר שעובדים כיום - והוא מוכיח זאת כבר בפעם הרביעית עם סיקוונסים עוצרי-נשימה וגדולים מתמיד.

ככה עושים אקשן. מתוך "ג'ון וויק 4" | צילום: באדיבות פורום פילם

ההוויה ההוליוודית הרגילה אותנו לכל-כך הרבה זבלונים שמשתמשים בעודף קאטים ובעודף מסך ירוק כדי לפצות על היעדר יכולות של השחקנים, שקל להבחין עד כמה סרטי ג'ון וויק חריגים בנוף. בין שמדובר בסצנת וואן-שוט מופתית שמצולמת ממבט על ובין שבמרדף בכיכר-ענק בלב פריז (אלוהים אדירים, איזו סצנה), סטהלסקי וריבס התעלו ושברו את השיא של עצמם - אחרי האינטנסיביות, הדיוק והמיומנות שהוכיחו בסרטים הקודמים, ברור לכל שזו חתיכת משימה קשה. אין זיופים, אין רגע בו קשה להבין מה קורה ואין שנייה בה נעשה שימוש בקאט שלא לצורך או כדי למסך היעדר יכולת.

לכך תורמת גם עבודת הצילום המהפנטת של הצלם המועמד לאוסקר דן לאוסטן, שמלווה את סרטי הסדרה מהחלק השני. בין שאר שיתופי הפעולה שלו בשנים האחרונות, ניתן למצוא את צורת המים וסמטת הסיוטים של גיירמו דל-טורו, על שניהם הועמד לפרס האוסקר לצילום הטוב ביותר. אם האקדמיה לא הייתה כל-כך סנובית, גם העבודה שלו כאן הייתה מועמדת לאוסקר בשנה הבאה (או לפחות נלקחת בחשבון). ללא כל ספק, הצילום של ג'ון וויק 4 הוא הטוב ביותר מבין כל סרטי הסדרה, עם אינספור פריימים שפשוט בא לי למסגר ולתלות על הקיר.

רק שזה לא יהיה הסרט האחרון. מתוך "ג'ון וויק 4" | צילום: באדיבות פורום פילם

הצילום הגדול מהחיים הולך יד ביד עם אורכו של הסרט - 169 דקות שעבורי פשוט טסו. בזמן האחרון, ישנו מן דיון משונה כזה על "כמה זמן סרט צריך להימשך". אמרו זאת לפני ויאמרו גם אחרי, אבל עבורי התשובה היחידה והברורה כשמש היא "כמה שצריך". אם סרט מצליח לבנות ולהחזיק את עצמו ארבע שעות, מצדי שיימשך גם ארבע שעות. אם מצאו לנכון כי שעה וחצי מספיקות, שיימשך שעה וחצי. ג'ון וויק 4 מתקרב באורכו לשלוש שעות, אבל אלו שלוש שעות שכל דקה בהן היא תענוג - הסרט נבנה היטב, המתח עולה בהדרגה, האקשן לא מפסיק להפתיע. יש תמורה בעד האגרה, מה שנקרא.

התכנון המקורי עבור ג'ון וויק 4, בימים בהם הוא עוד אמור היה להגיע לבתי הקולנוע במאי 2021, היה לצלם אותו גב-אל-גב (במקביל) עם סרט חמישי בסדרה. מאז פרצה לחיינו הקורונה, ההפקה התעכבה רבות והסרט נדחה כמעט בשנתיים. כתוצאה מכך, נדמה לי שבסופו של דבר קיבלנו הכלאה בין אלמנטים שהיו אמורים להיות בסרט הרביעי והחמישי גם יחד - דבר שמותיר את עתיד הסאגה כלוט בערפל.

בריאיון שקיים לאחרונה, סטהלסקי סיפר כי הסרט הנוכחי יהיה האחרון לזמן הקרוב: "קיאנו ואני סיימו נכון לעכשיו. אנחנו עומדים לתת לג'ון וויק מנוחה. אני בטוח שלאולפן יש תוכנית. אם כולם יאהבו אותה וזה ייצא מטורף, אז ניקח דקה לחשוב על זה", הוא אמר. גם אם סיום בנקודה זו נדמה כמו לפרוש בשיא - כולי תקווה שזה לא הסוף. העולם צריך עוד ג'ון וויק. העולם צריך עוד יוצרים שלא מזלזלים בקהל ומשקיעים באקשן אמיתי, טהור, שמבוסס רובו ככולו על היכולות של כוכביו. מתי-מעט הם סרטי הפעולה שמשתווים.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.