- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
עודכן: 29 בפבר׳
תקופת התיכון מהווה שלב מרכזי בגיל ההתבגרות, וסדרות רבות בוחנות אותה בראייה דרמטית ואף הרת-גורל. אופוריה (Euphoria), שנוצרה על-ידי במאי האינדי סם לוינסון (אומה של רוצחים, מלקולם ומארי) ומבוססת על המיני-סדרה הישראלית באותו השם, מתבלטת מבין מקבילותיה הן בגסותה - מאפיין מתבקש לאור התכנים הבוגרים של HBO - והן בקיצוניות המוגברת בייצוגה את בית הספר התיכון.
הכוכבת העולה זנדאיה, שהפכה בשנים האחרונות לסופרסטארית גם בזכות כיכובה בהפקות הוליוודיות גדולות (בהן טרילוגיית ספיידרמן או חולית), נועלת בשנית את נעליה של מספרת הסדרה רו בנט. כפי שהוצגה בעונה הקודמת, רו היא נערה שסובלת מבעיות נפשיות מורכבות לצד התמכרות לסמים שאינה מצליחה להיגמל ממנה.
בהיבט הנדון, מסקרן לציין את פער הזמנים בין עליית שתי העונות, העומד על כשנתיים וחצי: הטווח ביניהן אפשר שיפור משמעותי במשחקה של זנדאיה, עד כדי הגעתה לפסגות חדשות בתפקיד הגיבורה. היא מצליחה להפגין מנעד רגשות טבעי ופגיע, שמתחזק על-ידי הרקע הפרובוקטיבי של הסדרה. כמו-כן, רו היא דמות מרתקת גם הודות לצורה הגולמית בה היא כתובה, וכן לאור החן הטבעי של השחקנית. לאורך העונה הנוכחית, שהגיעה לאחרונה לסיומה, היא מוכיחה כי ביכולתה לשאת סיפור שלם על גבה - ומהווה סיבה מצוינת בפני עצמה לצפייה בסדרה.
לצדה של זנדאיה, בעונה החדשה חוזרים גם מירב חברי הקאסט הנוספים, בהם האנטר שפר, אלכסה דמי וסידני סוויני. המצטרפים החדשים הם הראפר דומיניק פייק - שלוהק לראשונה לתפקיד בטלוויזיה - ומגלם את אליוט, חברם של רו וג'ולס. באופן מפתיע, גם קלואי צ'רי - שחקנית בסרטים למבוגרים בלבד - הצטרפה לסדרה בתפקיד נרקומנית בשם פיי. הליהוק מתברר כמשעשע ביותר לאור בחירתה להפיק סרט כחול פארודי על הסדרה בעקבות ליהוקה.
חזרתן של רוב הדמויות אמנם מתקבלת בברכה, אך שוררת תחושה של חוסר-איזון בזמן המסך המוקצה לכל אחת. יתרה מכך, לעיתים תכופות נדמה כי הנפשות הפועלות אינן נוהגות בהתאם לסגנון כתיבתן עד עתה. כך למשל, קאט (ברבי פריירה) היא דמות שעברה שינוי הנתון למחלוקת, לפיו הקשת העלילתית שהיא עברה בעונה הראשונה נקטעה לחלוטין, ותכליתה צומצמה לשימוש כמשענת לחברותיה בלבד.
עם זאת, חלק מהדמויות דווקא כן זוכות לפיתוח רחב יותר העונה, בהן לדוגמה חברת הילדות של רו - לקסי הווארד (מוד אפאטו) - או האחים פזקו (אנגוס קלאוד) ואשטריי (ג'בון וולטון). בעוד בעונה הקודמת השניים הוצגו בעיקר בנישה עלילתית משלהם, הפעם הם שוכנים קרוב יותר למרכז העניינים. כישורי המשחק של שני השחקנים השתפרו, והדבר מרשים במיוחד בנוגע לקלאוד, שגויס במקריות לאודישן לסדרה הישר מרחובות מנהטן.
מאפיין נפלא נוסף באופוריה הוא הקיום של מעט "רוע" בכל דמות "טובה", ומנגד תמצית של אנושיות בקרב מי שנתפסים כ"נבלים". כך לצורך העניין, נייט (ג'ייקוב אלורדי, דוכן הנשיקות) ואביו קאל (אריק דיין, האנטומיה של גריי) מרבים לנהוג בצורה פוגענית ולא-מוסרית כלפי עצמם והסובבים אותם. למרות זאת, רגעים מסוימים בעונה מספקים עבורם עומק מסקרן - ומעידים על הקשיים הפנימיים שלהם, אלו שמדרבנים אותם לבחירותיהם הזדוניות.
ההקצנה בה אירועים יומיומיים מוצגים, מהווה את אחת מנקודותיה הבעייתיות של העונה הנוכחית. חלק מהמקרים מוצגים באופן סאטירי - שלעיתים בהחלט עובד - אבל גבול הטעם הטוב נמתח מדי בשאר. הסיכון הממשי הוא שהסדרה "תקפוץ את הכריש" - חשש שעולה בעיקר בפרקיה האחרונים של העונה, בהם מתקיים אירוע המכנס את מירב הקאסט ומייצר סכסוכים מופרכים קמעה. כך או אחרת, אופוריה לרוב כתובה בצורה חדה וקולעת, ואיכותה הכוללת לא נפגמת מדי מחוסר הקונסיסטנטיות העלילתית.
לקראת סיום, חשוב לציין גם את הצילום המרשים במספר מישורים - לרוב הוא מציג מראות יצירתיים ונעימים לעין, אך לעיתים גם מבליחות קומפוזיציות מרתקות ומחושבות המעצימות את רגשותיהן של הדמויות. סצנה כזו, בה אחת מהדמויות בוהה דרך חלונית בזעם, משרה תחושת אימה בזכות אדי הנשימות שלה שמצטברים על החלון ומסווים את פניה. הנרטיב הוויזואלי של אופוריה מספר באותנטיות מרשימה את מאורעותיה המשונים, ומקנה להם רבדים נוספים הניתנים לניתוח בלתי-פוסק.
אופוריה מהווה בעונתה השנייה סדרה מוצלחת ששווה לצלול לתוכה, ברם הדאגה העיקרית היא שבהמשך דרכה יוצריה ימתחו את גבולות הקיצוניות אל אזורים שלא יטיבו עמה. מי שיצליחו להתחבר לסגנונה, יוכלו ליהנות בעונה הזו משמונה פרקים של דרמה מצמררת, משחק סוחף של הקאסט וזנדאיה בראשו, וכן השקעה אמנותית ͏ראויה להערכה.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.
העונה השניה הייתה מזעזעת, לא הגיונית ורק מצולמת יפה שזה לא מספיק. ובסדר זאנדייה משחקת מהמם אבל זה לא עוזר לחוסר התוכן שהיה פה