- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
לכבוד הסיום הקרב ובא של "סמוך על סול", נעלה במתכונת שבועית עם ניתוח לכל אחד מששת הפרקים האחרונים בהחלט של הסדרה. מתחילים, כמובן, עם הפרק השמיני בעונה הנוכחית. שימו-לב: ספוילרים לכל הסדרה ול"שובר שורות".
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
שימו-לב: ספוילרים לכל פרקי "סמוך על סול" שיצאו (כולל החדש) וגם ל"שובר שורות"
נעל צפה בים. אנחנו לא יודעים של מי היא, אבל אנחנו יכולים לנחש. הגלים מכים על החוף, השמש כמעט שקעה לה ואת הסכנות של אלבקרקי, ניו מקסיקו - מחוסרת המוצא לים - מחליפים ציוצי הציפורים וצלילי מוזיקה קלאסית חרישיים שבוקעים מרכב שחור מפואר. לכמה רגעים אנחנו כבר לא בבירת המתאמפטמין, ממנה צמח העץ העקום ששמו סול גודמן, והים כמו מבשר על חופש, בריחה ושחרור - בפעם הראשונה בה מוצג נוף פסטורלי שכזה בסמוך על סול או בשובר שורות גם יחד (מעולם לא ראינו את הים בשתי הסדרות).
כדרמות-פשע שמתרחשות בניו מקסיקו הצחיחה, בנופים מדבריים לרוב, יש ביכולתו של הים לסמל בהן את ההפך הגמור: חירות ויציאה מגדרותיו של העולם התחתון. אלא שבמקרה הנדון - בדיוק כמו הנעל שמחפה על מה שבאמת קרה - הים והשקיעה שמלווה אותו מסמלים מוות. יסופר כאן סיפור אחר לחלוטין ממה שקרה באמת - "טרגדיה" במונחים של דרמה טלוויזיונית. כזו שמתחברת גם ליסוד קיומה של סדרת הספין-אוף-פריקוול הזו כולה: חשבתם שאתם מכירים את סול גודמן, שידוע לכם מי הוא, עכשיו בואו תראו את הסיפור שלו באמת. האם גורלו יהיה זהה לשל הווארד?
זוהי נקודת הפתיחה של החלק השני בעונה השישית והאחרונה של סמוך על סול. עם חמישה פרקי סיום נוספים בלבד, בפרק הנוכחי - Point and Shoot שמו בלעז - אנחנו כבר מתחילים לראות את הסוף ותשובות לשאלות מהותיות זוכות למענה. כסדרת איכות שמרבה לשחק על אירוניה, פערים בין ניגודים ושאלות מורכבות על מוסר, טוב ורע ובעיקר השטח האפור שביניהם, גם שם הפרק הנוכחי משחק את אותו המשחק - ובאנגלית המשמעות שלו כפולה. ברמה הפשוטה, מדובר במושג שלקוח בעיקרון מתחום הצילום ומתייחס למצלמות ה"כוון-וצלם" הקומפקטיות, שהיו נפוצות מאוד בתחילת שנות האלפיים.
ואולם, אצל וינס גיליגן ופיטר גולד, צמד היוצרים, אף פעם אין פרשנות אחת. שם הפרק מקבל משמעות עודפת לאור דרישתו של לאלו (טוני דלטון) מקים (ריאה סיהורן) שתדפוק על דלת הבית אליו הוא ביקש שתיסע, תכוון את האקדח ותירה באיש השחור מרכיב המשקפיים. אין ספק שהבקשה הזו הייתה תחבולה בלבד, באמצעותה שאף לאלו - וגם הצליח - לבודד במידת האפשר את גאס (ג'יאנקרלו אספוזיטו). בכך למעשה הוא מי שלבסוף מתמודד עם אותה סוגיה פשוטה שביקש מקים: לכוון ולירות. דבר שבשל יוהרתו ורצונו לנקמה משפילה בסופו של דבר גם הוא לא הצליח לבצע.
צופי שובר שורות המושבעים ודאי ידעו כי מותו של לאלו לא היה בדבר שאלה של "אם", אלא "מתי". כזכור, בסדרת האם, באחד מעימותיו על הקטור סלמנקה (מארק מרגוליס), גאס אומר לו כי הוא הסלמנקה האחרון שנותר בחיים. לאורך החצי הראשון בעונה הזו של סמוך על סול, ראינו עד כמה גאס בטוח ומשוכנע שלאלו שרד את ניסיון ההתנקשות בו. כדמות שנבנתה בקפידה כמחושבת, זהירה ומודעת היטב לסביבתה - קשה לפיכך להאמין שגאס היה אומר להקטור את המילים הללו אם לא היה בטוח במאת האחוזים שכל בני משפחת סלמנקה אכן מתו.
ולמרות זאת, הפרק כן שומר על מתח אפקטיבי למדי, בדיוק מפני שלא ידענו מתי לאלו ימצא את מותו. הרי הוא שרד ניסיון חיסול אחד, יכול להיות שגם הפעם - אפילו אם ייתפס - הוא יהיה ערמומי מספיק כדי להישאר בחיינו עוד קצת. אך לצערו (ואולי גם קצת לצערנו, כי הוא היה דמות נפלאה כל-כך), בשילוב של ראיית הנולד, פזיזות מצד יריבו והרבה מזל - גאס גבר עליו ויצא עם ידו על העליונה. ניתן לפרש בכמה צורות את הצחוק של לאלו ברגעים האחרונים לחייו: יש שיאמרו שמדובר בהתנהגות פסיכוטית אופיינית; אך נדמה לי שיש כאן משהו מעט עמוק יותר - מעין צחוק הגורל. ידיעה כי למרות ניצחונו של גאס עליו, הוא הצליח להביא אותו הכי נמוך שאפשר וקרוב מאוד אל מותו - וכי גם סופו שלו קרב ובא.
כך מוצא את סופו אחד הנבלים המרתקים שנראו על מסך הטלוויזיה בשנים האחרונות. בכישרון רב, טוני דלטון יצק לדמותו של לאלו כריזמטיות ממכרת, שהפכה כל רגע שלו על המסך למענג וכובש-לב. סדרה של ניגודים כבר אמרתי, וכך גם לאלו התאפיין בשובבות ממזרית וחיוך שאי-אפשר לעמוד בפניו, אינטליגנציה וחוכמת רחוב שקשה לא להעריך, לצד קרימינליות מטילת-אימים, קור רוח מקפיא-דם ואכזריות שמתפרצת במלוא רשעותה במיוחד בהוצאה להורג של הווארד (פטריק פביאן). בהזדמנות זו, חובה לשבח גם את האחרון על איכויות משחק נפלאות, יצירת דמות שהפכה בהדרגה מדוש לחביב הקהל ומונולוג סיום מנצח, שתיאר את קים וג'ימי בדיוק מושלם.
ואם כבר בג'ימי גיבורנו הטרגי עסקינן - לא-פעם עלתה ברחבי הרשת השאלה מדוע הוא וקים כל-כך רצו להשפיל את הווארד ולמה הם סולדים ממנו כל-כך. אני חושב שלפחות עבור ג'ימי, התשובה הבסיסית נעוצה כמובן בקנאה. מבחינתו, הווארד מייצג את המערכת שנידתה אותו והצמיחה את יריבו, חרף היותו של האחרון לא כל-כך שונה ממנו. כלומר, לא פעם ראינו כיצד הווארד מצליח לתמרן מבפנים (למשל בפרק הקודם, עם הלקוחה הקשישה) ולפעול בצורה דומה לזו של ג'ימי, רק בלי שהדבר יעלה לו בקריירה או אפילו במבטים עקומים. ג'ימי, לעומת זאת, נושל מהממסד והיה צריך לעבור תלאות רבות בדרכו לרישיון לעריכת דין. קנאתו, אם כן, נובעת מכך שהווארד נשאר אהוב ומוערך, בעוד הוא עצמו נזרק בבושת פנים.
כמובן, הדבר לא אומר שג'ימי חש רגשות שנאה כלפי הווארד (נושא שלבטח יהיו מי שיחלקו עליי לגביו) ובטח ובטח שלא חפץ במותו. בדרמה מלאת ניגודים, כפי שכבר אמרנו, לא-פעם קיימים רגשות אמביוולנטיים בין הנפשות הפועלות - כמו גם ביחסים ששררו בין ג'ימי לאחיו הבכור צ'אק - וכך גם במקרה של הווארד. היריבות בין השניים והרצון לפגוע בעורך הדין המדופלם, היו כמו דלק עבור ג'ימי, שרצה להוכיח שהוא טוב יותר, מוצלח יותר, חכם יותר - במיוחד לאדם שהיווה כשריד אחרון לאחיו המנוח. אותו הרצון לא היה בוער בו אם בצד השני לא ניצב אדם שהוא מעריך ומקנא בו, גם אם לעולם לא יהיה מוכן להודות בכך.
הווארד המלין, עורך הדין המהודר והחייכן, נקבר לבסוף צד אל צד יחד עם לאלו סלמנקה, הפושע שרצח אותו בדם קר וללא-רחמים. בדיוק כמו בתחילת הפרק, סמוך על סול מוכיחה שוב עד כמה גדולתה נובעת לא רק מיכולתה הנרטיבית לספר סיפור מדוקדק, מוקפד ובעל תשומת-לב פנומנלית לפרטים, אלא גם מהיצמדותה לעשייה קולנועית טהורה, שחוזרת הרחק-הרחק אל שורשיו של המדיום הקולנועי.
סצנת הפתיחה מחוסרת המילים של הפרק, שמספרת סיפור באמצעות ייצוגים ויזואליים ותו לא, כמוה גם הסצנה האחרונה. בדכדוך ניכר, מייק מסתכל על גופתו של הווארד נטמנת עמוק באדמה לצדו של לאלו. אדם חף מפשע שנרצח על לא עוול בכפו, רק כי היה במקום לא נכון, בזמן עוד יותר לא נכון. יש משהו מצמרר בסצנה הזו, גם בזכות הפסקול הנוגה שמלווה אותה, תחושת מוחצת-לב שחודרת עמוק. למרות הדרך שעבר, גם מייק מבין זאת - וגם אותו הדבר שובר עוד קצת מבפנים, ולכן על אחת כמה וכמה אותנו.
כמו בימיה הראשונים של התמונה הנעה, סמוך על סול יודעת שפעמים רבות סיפור טוב לא צריך דיאלוג - והיא לא מפחדת להימנע ממנו אף לדקות ארוכות. מספיק להראות נעל צפה בים, רכב מיותם, חיוך פסיכוטי אחד אחרון או את פניו של אדם שנדמה כי עבר כבר הכל, ובכל זאת לבו עוד יוצא אל זולתו. תמונות שמעידות על מה שהיה ואיננו עוד, ועל מה שכבר לא ייוודע לעולם.
כמה נקודות לסיום:
1) שם הפרק הבא הוא Fun and Games - ומשום מה יש לי הרגשה שהוא ממש לא הולך להיות "כיף ומשחקים". ביים אותו מייקל מוריס, שהצטרף לסדרה בעונה החמישית, ובין היתר ביים בה את הפרק השישי והמצוין (Wexler v. Goodman). נ.ב. זה גם הפרק שבמהלך צילומיו בוב אודנקירק לקה באירוע לב.
2) אני רוצה להאמין שג'ימי שכנע את לאלו לשלוח את קים במקומו כדי לשמור עליה. יש גם היגיון בדבר: להישאר בבית לבד עם לאלו זה לא פחות מסוכן מביקור פתע אצל הקרטל, במיוחד בתור גבר. הסלחנות כלפי אישה מפוחדת באמצע הלילה כנראה תהיה רבה יותר מאשר כלפי ג'ימי חמוש באקדח.
3) שימו-לב להעמדת המצלמה המדויקת בסצנה לקראת הסיום, בה מייק מדבר אל ג'ימי וקים. כמו ילדים קטנים שעשו מעשה קונדס ואמא צריכה לבוא להציל אותם, מייק מסתכל על שני עורכי הדין ההמומים כצעירים ששגו. כמו תמיד, הוא המבוגר האחראי שמגיע לתקן את המצב, גם אם בדרכו המעוותת.
4) כמו-כן, הסצנה הזו עומדת בניגוד לסצנה שהוצגה רק מספר דקות לפני. מייק עומד באותה הצורה בדיוק מול גאס וכועס עליו שלא הקשיב לו. "זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי", מטיח בפניו מייק. "זה היה יכול", משיב גאס בשחצנות במקום להודות בטעותו וכמו רומז על עתידו בבוא היום. כולנו הרי זוכרים מה עלה בגורלו כשמייק לא היה שם כדי לשמור עליו.
5) עכשיו כשסיימנו עם נאצ'ו, הווארד ולאלו - רק סוגיה בוערת אחת נוספת נותרה בעינה: מה יעלה בגורלה של קים. אם עליי להמר, אחרי הזעזועים האחרונים היא ככל הנראה תתאבד. קשה לי להאמין שהיא תירצח על-ידי גאס, מייק ושות' - כי אז ג'ימי לעולם לא היה מתקשר איתם.
עם זאת, יכול מאוד להיות שהיא גם פשוט תשאיר מכתב, תעזוב ולא תחזור. זה נשמע כמעשה שלג'ימי יהיה יותר קל להתמודד עמו, אחרת הייתי מניח שהוא היה אדם שבור לכל אורכה של שובר שורות.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.
כיף לראות וכיף לקרוא
רק תיקון, על פי הפודקאסט של סמוך על סול, הפרק שבוב אודנקירק קיבל התקף לב היה ממש זה, וזה קרה בסצנה הראשונה עם לאלו והאוורד מוטל על הרצפה. לפי מה שנאמר שם בערך 70 אחוז מהסצנה צולמה לפני ההתקף לב