- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
עודכן: 1 בפבר׳
סטריט פייטר (Street Fighter) מ-1994 הוא אחד מכמה סרטים המבוססים על משחקי-ודיאו שיצאו בשנות ה-90 - ובדיוק כמו כל אותם סרטים אחרים, גם הוא גרוע. למעשה, הוא כישלון בכל-כך הרבה רמות שזה כמעט מרשים – אבל עדיין אסור לפספס אותו, כי בכל זאת יש לו משהו שלהם אין.
על הנייר, אולי יכל להיות כאן משהו. הבמאי והתסריטאי היה סטיבן דה סוזה, שכתב מחד את מת לחיות ומאידך גם את השופט דרד הנוראי מ-1995. לא קשה לנחש למי מהשניים סטריט פייטר דומה יותר. למרות זאת, אולי זו בכלל לא אשמתו של דה סוזה. אחרי הכל, הסרט "מבוסס" על המשחק סטריט פייטר 2, שהעלילה שלו לא הייתה הרבה יותר מורכבת מ"כמה חבר'ה נפגשים כדי לפוצץ אחד את השני במכות".
הסרט קצת מרחיב ומפתח את הקונספט הזה, אבל לא בהרבה. גנרל מ. בייסון הוא דיקטטור חסר-רחמים שעומד בראש מדינה בדרום-מזרח אסיה. כחלק ממזימה מאוד עמומה להשתלט על העולם באמצעות חיילי-על, בייסון חוטף עובדי סיוע של ארגון ה-Allied Nations (גרסת עלי אקספרס של האו"ם), ודורש עבור שחרורם כופר של עשרים מיליארד דולר. בצד של הטובים, כוח של ה-A.N. בהנהגת הקולונל האמריקאי גייל מנסה לשחרר אותם, בסיועה של העיתונאית צ'אן לי ושכירי החרב ריו וקן.
סטריט פייטר כנראה היה נשכח בתהום הנשייה של סרטים גרועים משנות ה-90 אלמלא הגאונות בליהוק שני התפקידים הראשיים שלו. את בייסון משחק ראול ג'וליה, שחקן שייקספירי שזכור לילדי שנות ה-90 בעיקר כגומז אדמס בשני הסרטים של משפחת אדמס. ג'וליה גסס באותו הזמן מסרטן, הוא ידע זאת היטב, וידע גם שנשאר לו זמן רק לעוד סרט אחד. כנגד כל הסיכויים (וההיגיון), הוא בחר בסטריט פייטר מסיבה מרגשת דווקא – הילדים שלו מאוד-מאוד אהבו את המשחק.
מנגד, יש את גייל – חייל כל-אמריקאי בעל שיער בלונדיני מזדקר בצורה שלא הייתה מביישת את קמרון דיאז במשתגעים על מרי. מי יכול לשחק בחור אמריקאי יותר מפאי תפוחים? ז'אן-קלוד ואן דאם, כמובן. אם תהיתם איך השרירן הבלגי – שידוע יותר בזכות שפגטים מאשר בשל כישורי המשחק שלו – יכול לגלם באופן אמין מישהו עם קעקוע של דגל ארצות הברית, אחסוך לכם את התהייה: הוא לא. קאפקום, החברה שפיתחה את המשחקים, התעקשה שואן דאם ילוהק רק לאור השם שלו.
שתי הבחירות האלו מדהימות, אבל הן גם רוששו את ההפקה, אז נראה שהסרט בחר כמה אנשים רנדומליים מהרחוב. אה כן, וגם את קיילי מינוג כחיילת קשוחה (אמין פחות מללהק את גבי עמרני לאותו תפקיד) ואת מינג-נה ון הנהדרת כצ'אן לי, באחד מתפקידיה הקולנועיים הראשונים. אני שמח להגיד שנראה שמאז היא למדה משחק, כי בסטריט פייטר היא לא מאוד מתאמצת.
בכלל, רוב הדמויות האהובות מהמשחק מופיעות בסרט. דהלסים, בלנאקה, זנגיף וכמובן ריו וקן – כולם כאן, ואת כולם שינו בדיוק מספיק כדי להרוס אותם. זה לא מאוד מפתיע, כי מרגיש ממש שהסרט עבד פחות עם תסריט ויותר עם צ'קליסט. אבל עזבו את מה שרע, בואו נתמקד במה שבאמת רע – כל-כך רע שהוא טוב.
קודם כל, בסרט יש יותר כריזות מאשר בסניף עמוס במיוחד של ארומה, אבל גולת הכותרת האמיתית היא המשחק. רוב דמויות המשנה בסרט לא מפותחות מעבר לאזכור השם והמקצוע שלהן, אז השחקנים מסתפקים בשוטים שלהם מגיבים לדברים בעיניים פעורות. יש המון כאלה – המון בצורה מוזרה – אבל ואן דאם וג'וליה הם אופרה אחרת. ואן דאם שיחק בהרבה סרטים הוליוודיים עד לאותה נקודה, אז אין לי מושג מדוע נראה כאילו זה התפקיד הראשון שלו באנגלית. הוא נשמע יותר בלגי מוופל והוא קצת פחות עצי מברוש, אבל ברוש כנראה היה מסוגל לפחות לזייף מבטא אמריקאי טוב יותר. ג'וליה, לעומתו, נותן כאן את הופעת חייו – תרתי משמע. הוא צורח כל שורה כאילו הקהל חירש ומשתמש במימיקות פיזיות שהיו מוגזמות גם בהפקה של מתנ"ס. והוא הדבר הכי טוב בסרט בפער.
כל-כך קל וכיף לראות שג'וליה נהנה מכל רגע בסרט הנוראי הזה, כי זה אפשר לו לבלות את רגעיו האחרונים עלי אדמות עם הילדים שלו - ולהסב להם קצת אושר. בלתי-אפשרי לא ליהנות מסטריט פייטר, גם בזכות האקשן המוגזם והקרטוני שלו, אבל בעיקר בגלל שג'וליה מופיע ברוב הסצנות ונותן הופעה אחרונה ששחקנים אחרים היו יכולים רק לחלום עליה.
אז תתרווחו לכם על הספה, תכינו קצת פופקורן ותצפו בסטריט פייטר – סרט כל-כך גרוע שהוא טוב מפני שהנבל הראשי רצה לתת לילדים שלו משהו שיוכלו לזכור לתמיד - ותוך כדי כך, גם נתן לקהל משהו שלא נוכל לשכוח אף פעם. גם אם ננסה.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
כל הזכויות שמורות
למאה בקולנוע
© 2017-2024
בראיונות אח"כ התברר שואן דם היה פצוץ מקוק כל יום ובטח ובטח על הסט. אולי זה מסביר קצת :)