כל-כך גרוע שזה טוב: "קפטן אמריקה" מ-1979 הוא סרט שאיכשהו באמת קיים

"קפטן אמריקה" מ-1979 מהווה את הופעתו הראשונה בלייב-אקשן של גיבור העל האיקוני, ומפתיע שלא האחרונה. מסטיב רוג'רס שמעדיף לצייר מלהיות גיבור ועד ליותר דיבורים מאשר בפגישת ועד בית, לא חשבתי שאי-פעם אתגעגע לרייך השלישי.

קפטן אמריקה נגד צבע מתייבש - מי משעמם יותר? | צילום: באדיבות CBS

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

בין סוף 1978 לתחילת 1979, בהפרש של בקושי חודש האחד מהשני, העולם קיבל שני סרטים מבוססי-קומיקס שלא היו יכולים להיות שונים יותר. אחד מהם עדיין נחשב היום לקלאסיקה, 43 שנים אחרי. הוא לא רק סרט קומיקס מעולה, אלא פשוט סרט מצוין – נקודה. השני, כמעט ונשכח והיום הוא משמש בעיקר כקוריוז – פרט טריוויה על ההופעה הראשונה בלייב-אקשן של דמות מפורסמת. אחד מהסרטים הוא של מארוול קומיקס והשני של DC. רוצים לנחש מי של מי?

ואכן, סופרמן (Superman) של ריצ'רד דונר הוא סרט מושלם. קפטן אמריקה (Captain America) של רוד הולקומב לעומת זאת - ובכן, יכול מאוד להיות שזו הפעם הראשונה שרובכם שומעים עליו. העובדה שזה המצב היא לא בדיוק עיוות היסטורי, כי קפטן אמריקה הוא מעבר לסרט רע – הוא סרט שנכשל כמעט בכל מה שהוא מנסה לעשות.

כשאתה מזמין את קפטן אמריקה מ-Wish | צילום: באדיבות CBS

על פניו, נדמה שאי-אפשר היה לפספס. קפטן אמריקה הוא לא רק אחת הדמויות הוותיקות והאהובות ביותר בכל תעשיית הקומיקס – הוא גם דמות שאמור להיות מאוד קל לעשות עליה סרט. תחשבו על ספיידרמן וכוחות העכביש שלו, הענק הירוק והמטמורפוזה שברוס באנר עובר כדי להפוך אליו או דוקטור סטריינג' וכוחות הקסם שלו. לכולם יש מאפיינים שהרבה יותר קשה – וכמובן יקר – לתרגם להפקה שהיא לא אנימציה, ועדיין כולם הגיעו למסך הקטן לפני סטיב רוג'רס המסכן.

קפטן אמריקה של אולפני מארוול מ-2011 הראה לנו כמה זה קל. לוקחים נער כחוש אבל נחוש מברוקלין, מוסיפים קצת מלחמת העולם השנייה, מתבלים עם נסיוב חייל העל והופה – יש לנו סרט. קפטן אמריקה של 1979 זרק כל אחד ואחד מהאלמנטים האלה לפח, ושמר רק על השם של הדמות. אמנם נכון, יש בסרט סטיב רוג'רס וכן, הוא הופך (כמעט בסוף הסרט) לקפטן אמריקה, אבל חוץ מזה אין שום קשר לדמות שאנחנו מכירים, מהקומיקס או מהקולנוע.

המשחק הכי מדכא של "מצא את ההבדלים" אי פעם | צילום: באדיבות Marvel Studios, CBS

ראשית, עלילת הסרט מתרחשת בהווה דאז, סוף שנות ה-70. סטיב לא נלחם במלחמת העולם השנייה, אבל הוא כן נחת לשעבר. אפשר היה להגיד שזה לא משנה אם מהות הדמות נשארת, אבל בחיי, רוג'רס הזה מבלה את רוב הסרט בהתלוננות על כמה הוא לא רוצה להיות גיבור. אם יש לדמות בקומיקס תכונת אופי קריטית אחת, היא הנכונות להיות זה שעושה את ההקרבה למען הזולת: סטיב של כריס אוונס קופץ על רימון, אבל סטיב של רב בראון מעדיף לצייר פירות.

וכאן הגענו לסיבה העיקרית שבזכותה רציתי לראות את הסרט. רב בראון הוא אליל של סרטים שמסמנים וי בשתי קטגוריות: הם דלי-תקציב, והם ממש גרועים. בראון הוא חתיכת בשר ענקית – הגיוני, בהתחשב בזה שהוא שחקן פוטבול לשעבר ששיחק בתיכון עם או. ג'יי. סימפסון. אבל כשזה נוגע לכישורי משחק, בואו נגיד שמה שאו. ג'יי. עשה לאשתו לשעבר, רב בראון עשה למשחק כמקצוע. אם זה Yor, the Hunter from the Future המופתי או Robowar הקלאסיקה המודרנית, רב בראון חזר והוכיח שיכולה להיות לך אחלה קריירה הוליוודית גם אם אין לך שום יכולת לשחק.

מי חשב שנתגעגע ל"Yor, the Hunter from the Future" | צילום: באדיבות Columbia Pictures

בקפטן אמריקה, בראון נמצא בכושר גופני נדיר. מרגיש שהוא התערב עם מישהו שאמר שהוא לא יוכל לשחק בסרט באורך מלא בלי להחליף אפילו פעם אחת הבעת פנים – ובראון ניצח. זה עוד יותר מוזר מפני שהסרט מתעקש לתת לבראון לשחק. לכל אורכו יש כארבע סצנות אקשן, ואנחנו לא רואים את קפטן אמריקה במדים עד לדקה ה-74 (מתוך 97). אז מה כן יש? המון סצנות של סטיב נוסע בוואן שלו או רוכב על אופנוע. המון באופן שמתחיל להיות כבר מוזר למדי למען האמת.

יש גם המון דיבורים – סטיב מדבר עם חברו המדען שמנסה לשכנע אותו שוב ושוב להפסיק להיות אפס, הנבל מדבר עם העוזרים שלו על לפוצץ את פיניקס, אריזונה, עם פצצת נייטרון. כולם מדברים, כל הזמן. הסרט זז בקצב של קרחון, עד שהוא מגיע לקליימקס, בו סטיב – לבוש במדים מחרידים ונושא מגן שלא יכל להיות יותר פלסטיק אם הוא היה עשוי מלגו – גורם לנבל הראשי להתעלף. כן, באמת – ככה הסרט הזה נגמר. קפטן אמריקה הוא סרט גרוע, אבל כל הכשלים שלו הופכים אותו למרתק.

לא בדיוק מזכיר את הקליימקס של "סוף המשחק" | צילום: באדיבות CBS

קפטן אמריקה הוצג לראשונה בטלוויזיה רק חמש שנים לאחר שפרשת ווטרגייט טלטלה את אמריקה והאמונה של אזרחיה במוסדות שלהם. כנראה שמפיקיו לא האמינו שדמות כל-כך פטריוטית תעבור מסך בלי ש"תעודכן" לקהל המודרני. זה היה בסדר גמור, רק שהעדכון שלהם עיקר אותו לחלוטין ממשמעות. סטיב של הסרט הופך לקפטן אמריקה בעל כורחו – הוא נפצע אנושות בתאונת דרכים שמזכירה סרטים מצוירים והחבר המדען שלו מחליט להזריק לו את הנסיוב ללא הסכמתו. אפילו אחרי שהוא מקבל כוחות על, הוא עדיין לא רוצה להשתמש בהם. זה לא קפטן אמריקה בשום פרמטר שאנחנו מכירים.

יתרה מכך, צפיתי בכל הסרט, ובחלקים בהם הצלחתי להישאר ער לא יכולתי שלא לתהות – למי הוא נועד? חובבי קומיקס בכל גיל, ואפילו סתם אנשים, לא רוצים לראות סרט אקשן עם גיבור-על שבקושי יש בו אקשן, ואין בו ממש גיבור-על. בתור אחד כזה, קפטן אמריקה הוא כישלון מוחלט כסרט מבדר, אבל כמוסת זמן מרתקת של התקופה שבה נעשה.

---

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.