"שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות" - ביקורת סרט: ניצחון נוסף למארוול

עם אהבה עצומה לקולנוע הסיני, בימוי קצבי, נבל מוצלח, שחקן ראשי כריזמטי ואקשן מהמשובחים שנראו ביקום הקולנועי של מארוול, "שאנג-צ'י" הוא סיפור מקור סוחף ומהנה מאוד. חבל רק שמערכתו האחרונה נופלת למלכודות הז'אנר.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

גיבור-על חדש נולד. ממש כך. לא פחות ולא יותר. גיבור-על חדש נולד, וכן, הוא סיני, שולט בקונג-פו ברמה קצת פסיכוטית ונדמה שמחכה לו עתיד מזהיר בהמשך הדרך. תכירו את שון (סימו ליו), בחור אמריקאי-אסייתי שלא בדיוק מגלה לסביבתו את זהותו האמיתית. בעוד העולם עודנו מתאושש מהנקישה שהעלימה חצי מאוכלוסייתו, ומחזרתה הפתאומית אחרי חמש שנים כאילו כלום לא קרה, יש מי שעדיין מחנים מכוניות לאורחים במלונות יוקרה למחייתם. אחד מהם הוא אותו שון, שבבוא היום יתגלה כשאנג-צ'י (מישהו פה לא חשב על הקטע בזהות בדויה עד הסוף), אך בינתיים נהנה מערבי קריוקי עם חברתו הקרובה קייטי (אקוופינה).

זהו הרקע לסרט ה-25 ביקום הקולנועי של מארוול, שממשיך לקחת את המותג הקולנועי האהוב והפופולרי בעולם לכיוונים מרעננים, מסתוריים ומסקרנים, אחרי השיא העוצמתי שהגיע עם "הנוקמים: סוף המשחק". בשלב הזה הייתם מצפים לראות סימני עייפות - ואכן "האלמנה השחורה" וכמה מהסדרות החדשות ("הפלקון וחייל החורף" לדוגמה) לא הציגו את מארוול בשיאם בלשון המעטה - אבל כעת נראה שהיקום הסינמטי העשיר והמגוון באמת מחמם את המנועים לקראת מסע אפי חדש ומרגש. אותה תחושה מתקבלת גם מהצצה בטריילרים של "נצחיים" ו"ספיידרמן: אין דרך הביתה" וכמובן היא באה לידי ביטוי גם ב"לוקי", ובייחוד בפרקיה האחרונים שהוכיחו כי משהו גדול עומד להגיע. אבל על כך אולי בפעם אחרת.

גיבור חדש נולד. מתוך "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות" | באדיבות פורום פילם

"שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות" כמעט ולא מתייחס לסרטים אחרים ביקום הקולנועי של מארוול, ובמקום מעדיף ובצדק להתמקד ולפתח את הסיפור האישי של גיבורו. ביים אותו במאי האינדי העולה דסטין דניאל קרטון ("טווח קצר 12", "צדק ורחמים"), שמוכיח כמו רבים שהגיעו למארוול לפניו כי הוא יכול לעבוד היטב גם עם תקציבי עתק (ההערכות הפעם מדברות על 150 מיליון דולר). הדבר מתבטא בסצנות אקשן נפלאות של קרבות אחד-על-אחד וכן בבימוי נהדר של השחקנים הראשיים, ובמיוחד הגיבור ואביו הנבל, אותם מגלמים בהתאמה הכוכב הפורץ סימו ליו והשחקן ההונג-קונגי הוותיק טוני לונג.

עם סרטי איכות מומלצים כמו "מצב רוח לאהבה", "גיבור", "גרנד מאסטר" ו"2046", האחרון נחשב לסופרסטאר של ממש בסין. בעודו נושק לגיל 60, הוא מביא את כל ניסיונו, כישוריו ומרצו גם לסרט הקומיקס החדש - ופשוט תענוג לצפות בכל רגע ורגע שלו על המסך. דמות הנבל בגילומו אמנם סובלת על הנייר מנוסחתיות בכל הנוגע ליחסים טעונים ומסובכים בין אב ובנו, אבל בזכות הופעת משחק מהפנטת ומניע שניתן להבינו ולהזדהות עמו, לונג יוצר את אחד הנבלים המוצלחים שהיו למארוול. כידוע, הנבלים הם לרוב נקודת החולשה של הסרטים האלו ומשמח לומר שלא כך הפעם.

איזה יופי של נבל. מתוך "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות" | באדיבות פורום פילם

גם בכל הנוגע לעיצוב העולם, "שאנג-צ'י" מפתיע לטובה ומייחד את עצמו משאר הסרטים בפרנצ'ייז. האהבה לקולנוע הסיני - לאמנויות הלחימה המזוהות עמו, לסימבולים ולמוטיבים ששולטים בו, לצבעיו עזים וליצורים מיתיים מתוכו - מורגשת לכל אורך ההרפתקה הצבעונית הזו. החל מהפסקול היפהפה של ג'ואל פ. ווסט, שעבד עם קרטון גם על סרטיו הקודמים, דרך העבודה היסודית שהושקעה בכוריאוגרפיה של קטעי האקשן ועד דיאלוגים שלמים שמדוברים בסינית - מעמדו של "שאנג-צ'י" כקולנוע סיני לא פוחת מהגדרתו כסרט קומיקס. כמה מסצנות האקשן בו נדמות כריקודים מדוקדקים ומחושבים, שכמו נשלפו מסרטיו של ג'אנג יי-מו וכל-כך מיוחד לראות אותן מופיעות בסרט בקנה מידה כשלו.

עם זאת, פגיעה קלה בכנף מגיעה במערכה האחרונה, בה "שאנג-צ'י" נופל למלכודות הז'אנר ומציג ברגעי השיא שלו חגיגה של אפקטים ממוחשבים. הכיף הגדול נשמר, אבל לצד רצף משפטים קרינג'יים ואויבים לא ממש אותנטיים שמבליחים להם, קשה שלא לחוש רתיעה קלה. לא מדובר בפגם מזיק מדי, שכן בסופו של דבר זו יצירה שעושה כמעט הכל נכון, אבל כן כזה שעדיף היה להימנע ממנו. עבור מעריצי מארוול הקבועים, מי שעקבו וצפו אחר כל סרט וסרט ביקום הקולנועי, סביר להניח שזה לא באמת ישנה משהו. כי בכנות, כאמור, יש הרבה מאוד ממה ליהנות ב"שאנג-צ'י".

אקשן מרהיב. מתוך "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות" | באדיבות פורום פילם

"שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות" - השורה התחתונה

לצד המעלות שצוינו קודם לכן, שווה להוסיף כי כמו תמיד במארוול הסרט מתובל בכמות נכבדת של הומור. חלק גדול ממנו קיים הודות לדמות שאת זהותה לא אחשוף, אך רק אומר שהיא מספקת אתנחתות קומיות משעשעות ולעיתים אף קורעות מצחוק. הודות לעבודת התסריט הנאה של קרטון, שותפו לכתיבה מסרטיו הקודמים אנדרו לנהאם והצלע השלישית דייב דייוויד קלהאם ("בלתי נשכחים"), "שאנג-צ'י" מוצא את זהותו לא רק בין הקומי לדרמטי, כי-אם גם בין האמריקאי לסיני, כהכלאה ססגונית ומחושבת ששואבת ממאפייניהם של שני העולמות. אותו הדבר תקף כמובן גם ביחס לגיבור עצמו, שמסע ההתבגרות אותו הוא עובר גורם לו לא-פעם להתמודד עם זהותו החצויה, בדרכו למציאת אישיותו הייחודית שלו.

דירוג סופי: 80 בקולנוע.

נ.ב.

סצנת הפוסט-קרדיטס הראשונה היא טיזינג מותח למדי, אל תפספסו. על סצנת הפוסט-קרדיטס השנייה אפשר לוותר, כי היא בעיקר נועדה ליצור אווירה. אבל אם כבר נשארתם לראשונה, אז יאללה למה לא.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.