4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
עודכן: 24 בפבר׳
קודם כל, אני חייב להודות, נחשפתי לתוכן בטעות. נכנסתי ליוטיוב כדי לצפות בפרק החדש של קופה ראשית, ופתאום, מתחת לסרטון המבשר על הפרק החדש, הופיע וידאו נוסף בשם המבטיח - "האחים חרירה 2". התמונה המוקטנת הציגה את אמיר חצרוני יושב על כיסא ומסביבו עומדים אורי גבריאל, יגאל עדיקא ורון נשר. הצפייה באנשים הללו באותו הפריים עצרה אותי מכל מחשבה על ראמזי, אמנון וכוכבה ובלב שלם אמרתי לעצמי: "אין מצב שאני לא נכנס לסרטון הזה".
את הסרטון - או התוכנית אם תרצו - ביים וצילם נאור ציון, נתון שרק הוסיף לסקרנות שבערה בי. נאור היקר, מאז החברים של נאור לא ראיתי אותך בשום פלטפורמה, לאיפה נעלמת ומה לעזאזל הקשר בינך לבין כל האנשים האלה?! את חמש הדקות הראשונות של הסרטון בלעתי כמו קסם, פעמה בלבי ההרגשה שמישהו עובד עליי: חשבתי לעצמי, אין שמץ של סיכוי שזה אמיתי, הסרטון חייב להיות פארודי. או שבעצם, זה הפוך על הפוך?
האחים חרירה 2 כולל שילוב של טראש, מפורסמים סוג ז', הרגשה כללית של B-Movie דל-תקציב, צילום רועד, עריכה חובבנית ואפילו יכולות משחק בינוניות (רק תראו איך רון נשר יוצא מהדמות ונקרע מצחוק בכל השוטים האחרונים). כל אלו גרמו לי מדי פעם לעצור ולתהות האם אני באמת רואה עכשיו את מה שאני רואה. העלילה, אם אפשר לקרוא לה כך, מספרת על סמי חרירה (אורי גבריאל), מסעדן בלב ובנפש של אוכל מרוקאי אסלי, שעובד יחד עם בן-דודו בן לולו (יגאל עדיקא) ובן-דודו השני חזי טקצ'נקו (רון נשר). למה טקצ'נקו אתם שואלים? כנראה שתצטרכו לראות כדי להבין.
ביום הם שפים אותנטיים ומדופלמים, שמהללים את מרק החרירה של סבתא לולי. אך בלילה, הם גובי חובות מסוכנים שעושים פרצופים מאיימים למצלמה, והולכים בסלואו-מושן בשורה ברחבי שוק הפשפשים ביפו. משפחת חרירה מגנה בחירוף נפש על המסעדה האותנטית המצליחה, עד היום הארור בו החליטו האחים הטריפוליטאים לבית בן-אלוש לפתוח מסעדה מתחרה, אותה הם מקדמים בעזרת סרטוני טיקטוק. זאת בגדול העלילה. דבילי, אתם חושבים? כנראה שאתם צודקים, אבל זה בכלל לא העניין.
הסדרה קומית ברמות הזויות. אם זה בווייס-אובר המוצלח של אורי גבריאל, שהוגה בפיו את כל סוגי האוכל המרוקאי שקיים ומנהל דיאלוגים ארוכים עם עצמו; או פרצופי הגנגסטר שלו ושל יגאל עדיקא המופנים כלפי כל מי שלא מוצא חן בעיניהם; או בכלל, בצפייה באנשים מבוגרים, ספק-מפורסמים, מפזזים על המסך ורוקדים לצלילי סרטוני טיקטוק.
הבעיה המשמעותית היחידה היא שהפרק לא לא מצליח להחזיק 20 דקות שלמות. אחרי שהבנתי את הפאנץ' והכרתי את הגנגסטרים, אין כבר כל-כך איך להפתיע. אפשר לדבר גם על בעיות הצילום, העריכה והסאונד, שיוצרות לפרקים הרגשה לא-נעימה (במיוחד בסאונד של חצרוני, שפשוט לא מפסיק לצעוק). אבל אני חושב שהם חלק מתוך היצירה השלמה, שדווקא מנעימים אותה וכמו אומרים לנו הצופים, "היי, אל תכעסו עלינו כי לא היה תקציב, תנסו ליהנות מהפאנצ'ים במקום". כל זאת, עוד מבלי להזכיר את הופעות האורח של בינו גבסו (ד"ר שקשוקה), קובי סויסה (KS המותג) וכמובן מר חצרוני.
אז האם הסדרה החדשה של נאור ציון שווה צפייה? כן. האם יש לה מקום בטלוויזיה? ברור שלא, יש סדרות שהרשת עשתה להן רק טוב וזו אחת מהן. קדימה, עכשיו שיגיע כבר "האחים חרירה 3".
נ.ב.
הפרק הראשון מאוד בינוני (בכל זאת, פיילוט), אז לא כתבתי עליו כלום. מוזמנים לצפות בו ולהביע את דעתכם. הכל ביוטיוב.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
Kommentare