Red Dead Redemption 2 - ביקורת גיימינג

הביקורת שלנו על Red Dead Redemption 2, גרסת ה-PC.

אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.

השנה היא 1903. אדווין ס. פורטר, מחלוצי המדיום הקולנועי ומי שנחשב לאבי העריכה, מביים את "שוד הרכבת הגדול". זהו סרט קצר, בן 12 דקות בלבד, שבתולדות הקולנוע מקובל להכיר בו כסרט הפעולה האמריקאי הראשון ואולי חשוב יותר לענייננו – המערבון הראשון.

למעלה ממאה שנים אחר כך – וכשהז'אנר כבר איבד מגדולתו ויש שיאמרו נמצא על ערש דווי – מגיעה חברת הגיימינג Rockstar Games ומצטרפת למאבק להחיותו. היא אמנם עושה זאת על-ידי בריאת עולם מפוסקל, דיגיטלי וממוחשב, אך באותה נשימה כזה שעושרו הוויזואלי והסיפורי עוצר-נשימה והיה עשוי לעורר את גם את קנאתם של היצירות הקולנועיות המכוננות מכולן בתחום.

במילים אחרות, מה שרוקסטאר מחוללת (וכבר ממש לא בפעם הראשונה) הוא לא פחות ממהפכה. אם בתחילת דרכם של משחקי הוידאו היו מי שסלדו מהם והביעו שאט נפש מהתייחסות אליהם כאמנות, למשחקיה של חברת הגיימינג הניו יורקית כבר אי-אפשר להתייחס באותו זלזול. על אחת כמה וכמה כשהם שואבים השראה עצומה מיצירות מופת של ז'אנר המערבון לדורותיו.

כך למשל, כבר את מסכי הטעינה של המשחק, אפילו זה הקצר עם לוגו החברה שמופיע ישר עם עם הפעלתו, ניתן לפרש כמחווה לסרט המערבון הראשון המוזכר לעיל. סרט שנגמר עם קלוז-אפ אישי מאוד על מנהיג כנופיית השודדים, שיורה הישר לתוך המצלמה. זה ממשיך כאמור גם עם מסכי הטעינה בהמשך המציגים תמונות קפואות בשחור-לבן, שהם מחווה ברורה ל"חבורת הפראים" – קלאסיקה חשובה בתולדות הז'אנר בבימויו של הבמאי המשפיע והחלוצי סם פקינפה, שחגגה השנה 50 שנים לצאתה.

מתוך Red Dead Redemption 2 PC | צילום: באדיבות Rockstar Games

וזה עוד מבלי להיכנס למשחק עצמו, שלאורך עשרות השעות שניתן להשקיע בו (ואפילו מעבר), מאגד בתוכו אזכורים לכל-כך הרבה סרטים שהגדירו בדרכם את המערבון. החל מ"המחפשים", "הטוב הרע והמכוער", "היו זמנים במערב" ו"קיד וקסידי", דרך "רוקד עם זאבים" ו"בלתי נסלח" ועד יצירות עכשוויות יותר בהן "שמונת השנואים", "ג'אנגו ללא מעצורים", "אומץ אמיתי" או "אויבים" שעלה בארץ בשנה שעברה.

"רד דד רידמפשן 2" הוא יצירת מופת לא רק בשל האינטרטקסטואליות מעוררת ההערצה שלו (יכולתו לקחת בכזו קלות ז'אנר שלם ממדיום אחד ולברוא אותו מחדש במדיום אחר), איכשהו זה רק בונוס עצום עבור מעריצי סרטי המערב הפרוע והמערבונים. הוא משחק מופת כי לצד כל אלו, הוא מציג גם מערכת קרבות מלהיבה וממכרת, עולם פתוח בו ניתן לדבר ולפנות אל כל עובר ועוברת אורח ממוחשבים ושימוש יוצא דופן באלמנטים ממשחקי תפקידים (RPG) למיניהם.

אך כמגזין קולנוע, פחות מעניין עבורי לכתוב על המשחקיות – אם אתם משתייכים לכת הגיימינג, כבר בטח ברור לכם עוד מסוף השנה שעברה (אז יצא המשחק ל-PS4/XBOX) שמדובר בעילוי בתחום הזה. מה שיותר מרתק עבורי הוא ההתייחסות לעוד נקודה אחת וזו התקופה: הבחירה למקם את המשחק, שאגב מהווה פריקוול לקודמו, בסוף המאה ה-19 – שקיעת המערב הפרוע וסופו של עידן הבוקרים.

רוקסטאר פתחה את העשור עם "רד דד" ב-2010 וגם סוגרת אותו איתו, ואולי, כך נדמה לי, חבריה מנסים לומר שלא הרבה השתנה מאז. כבר שנים ארוכות המערבון הקולנועי גוסס וכמות הסרטים מסוגו שנעשים היום ממש לא משתווה לזו שהייתה בימיו הגדולים, כשהקאובויים היו גיבורי העל של זמנם. זוהי תמה עיקרית גם במשחק, במהלכו גיבורנו ארתור מורגן שב ומהרהר בנושאים של זקנה, התיישנות ואובדן משמעות.

הבחירות שאנו עושים בדמותו במשחק מאפשרות לנו לבחור איך להתמודד עם העולם שמשתנה לנגד עיניו. עולם בו אולי לאנשים מסוגו כבר אין יותר מקום וכל שנותר להם הוא רק לבחור איך יגיעו אל סופם – כמפלצות או כמי שעדיין נשאר בהם קצת טוב לב.

דירוג סופי: מאה בגיימינג.

גרסת ה-PC של Red Dead Redemption 2 מופצת בארץ על-ידי עדלי יונייטד.

---

מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️