- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
- 13 בספט׳ 2023
אחת הדמויות האהובות ביותר ביקום "מלחמת הכוכבים" סוף-סוף זכתה לסדרה משלה. יואן מקגרגור היה ונותר מעולה בתפקידו האיקוני, אך אחרי שישה פרקים, וללא סיפור מקורי או מעניין באמת, "אובי-ואן קנובי" לא ממש מצדיקה את קיומה.
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
כמה חיכיתי לסדרה הזאת, אוף, כמה חיכיתי לסדרה הזאת. אני זוכר כשרק יצא הטיזר הראשון והמוח שלי עף: המנגינה המופתית של ג'ון וויליאמס Duel of the Fates מתנגנת ברקע; מבט ראשון על האינקוויזיטור המאיים (The Grand Inquisitor), סוף-סוף בלייב אקשן ובגילומו של רופרט פריינד; השיבה לטטואין; הידיעה שגם יואן מקגרגור וגם היידן כריסטנסן יחזרו לתפקידיהם כאובי-ואן ודארת' ויידר; וכמובן, ההתרגשות לקראת המעקב אחר אחד הגיבורים האהובים בתולדות מלחמת הכוכבים - אם לא האהוב מכולם - בתקופה בה היה במחבוא ומעט מאוד נודע על קורותיו בה.
שימו-לב: ספוילרים בהמשך לכל הסדרה ולסרטים קודמים של "מלחמת הכוכבים"
ואז הגיע הפרק הראשון והניח את היסודות יפה - אובי-ואן עובד באיזה ג'וב יומי מסריח עם כל מיני חייזרים קשי-יום, בעוד ברחבי הגלקסיה תרים אחר עקבותיו כבר עשור. כשהוא לא עובד, הוא בעיקר מתצפת על לוק הצעיר (גרנט פילי), סובל מסיוטים על עברו או מנסה לתקשר עם המאסטר המנוח שלו קווי-גון ג'ין (ליאם ניסן, שהצליח לייצר חיבה עצומה לדמותו באימת הפנטום הידוע לשמצה). כך נראים חייו של הג'דיי המזדקן, הרבה אחרי ימי התהילה שלו כמגן החלל יחד עם אנאקין סקייווקר - תלמידו, ואולי יותר מכל חברו הטוב, לשעבר, שהפך לצורר הגדול ביותר שידעה הגלקסיה הרחוקה, רחוקה.
ביום בהיר אחד, קנובי נאלץ לצאת מהצללים לטובת משימת הצלה המוטלת עליו בידי בייל אורגנה, אביה המאמץ של ליאה, שמבקש מידידנו הג'דיי לשחרר את בתו אחרי שנחטפה בידי הבסיסט של רד הוט צ'ילי פפרס (המוזיקאי-שחקן פלי בתפקיד קטן ומשעשע). האירוע המתואר הופך ללב-לבה של הסדרה, לפחות עד הפרק החמישי, ומספק מספר פרקים (או "חלקים", כפי שהם מכונים בפי היוצרים) משעממים ברובם, צפויים נורא ובעלי דיאלוגים מביכים יותר מאלו שג'ורג' לוקאס כתב בטרילוגיית הפריקוול. כך למשל, המפגש המחודש הראשוני בין אובי-ואן לוויידר בפרק השלישי מסתכם בחילופי מילים בנאליות, א-לה: "אתה שרפת אותי, עכשיו אני אשרוף אותך" והדו-קרב בו עייף, מונוטוני, כבוי וחסר-חיים.
זו מן הסתם בחירה שמתחברת נרטיבית להיותו של אובי-ואן חלש באותו השלב, חלוד משנים ארוכות אותן העביר במחשכים, אבל גם אז: ניתן היה ליצור סצנת איחוד קצת יותר מרגשת. בנקמת הסית', בו אגב צפיתי פעם נוספת כדי להתכונן לסיום הסדרה (או העונה), אובי-ואן מותיר את אנאקין למות. הוא בטוח שתלמידו הסורר חלף מן העולם, לצד רבים מחבריו אבירי הג'דיי לשעבר שנפלו כתוצאה מ"פקודה 66", ולכן מפגש מחודש ביניהם היה אמור להיות מלהיב ומרגש יותר, מפתיע ועמוק יותר או לכל הפחות: מורכב יותר מבחינה מילולית. נדמה כי כמעט בכל הזדמנות שהייתה לסדרה להפיח מורכבות ממשית ועומק ליחסים בין השניים, היא העדיפה לזנוח זאת עבור עוד מנה של אפקטים ממוצעים או קווי עלילה משניים מטופשים.
מה שכפי שניחשתם מוביל אותי ליתר הדמויות באובי-ואן קנובי. קודם כל, אני חייב להבין, הטריילרים והקדימונים משווקים לי את האינקוויזיטור כאיום גדול ונורא, רק כדי להיפטר ממנו בפרק השני בכזו קלות - וכל זאת רק כדי שיחזור משום מקום בפרק החמישי כדי להגיד כמה משפטים וזהו. מה לכל הרוחות קרה כאן? הוא נדקר בחרב אור בבטנו על-ידי האחות השלישית (תכף נגיע גם אליה), נחשב כמת לשלושה פרקים ואז סתם חזר, ללא מטרה, אולי חוץ מאחת: אם יש משהו שדיסני אוהבים יותר מתסריט רע זה כסף טוב - ובכסף אני כמובן מתכוון לאפשרות להחזיר כל-מיני דמויות בעתיד. כנראה הם מתכננים עתיד מזהיר לאינקוויזיטור, אז עכשיו אפשר לוותר על שימוש נורמלי בדמות שלו וסתם לדחוף אותו. "הוא פשוט מגניב", הם בטח חושבים לעצמם, "מי צריך יותר מזה?".
מעבר לכך, יש גם את האחות השלישית, הסית' הכי מציקה בתבל. נו אתם יודעים, עוד דמות שנפלה לצד האפל, אבל רוצה באיזשהו מקום לחזור לטוב ולמעשה - תיראו מופתעים - מתה לנקום בוויידר. בסדרה שכתובה גרוע כל-כך, ה"טוויסט" הזה בפרק החמישי היה כל-כך צפוי ועדיין לא הגיוני בשום צורה - עשור שלם בנית את עצמך באימפריה בניסיון לנקום בוויידר? לא היו הזדמניות לפני? ולמה צדת את הג'דיי לאורך שנים במקום לאחד אותם כדי לסגור חשבון עם ויידר? אבל יודעים מה, נגיד שאני מקבל את זה - וגם את העובדה שהיא נדקרה ופרק אחרי חזרה בסבבה וכאילו כלום -מדוע בסדרה שנקראת אובי-ואן קנובי הדמות הזו זוכה לכל-כך הרבה במה? הלב האמיתי הוא היחסים בין אובי-ואן ואנאקין - לשם כך התכנסנו; לא בשביל לדחוף דמויות לא קשורות ועלילות משנה ממוחזרות.
אובי-ואן קנובי (Obi-Wan Kenobi) עברה גיהינום הפקתי. היא התחילה במקור כסרט ספין-אוף אותו כתב חוסיין אמיני (שלגיה והצייד, 47 רונין), שאמור היה לביים אותו סטיבן דלדרי (השעות, בילי אליוט). לאור ההכנסות הנמוכות וחוסר ההצלחה של סולו: סיפור מלחמת הכוכבים, הוחלט להפוך לבסוף את הסרט למיני-סדרה, ברם גם היא ידעה מהמורות - שבועות לפני תחילת הצילומים, התסריטים עברו כתיבה מחדש כי בהפקה לא היו מרוצים מהם. רק אחרי שג'ובי הארולד (תסריטאי-שותף בצבא המתים ובקינג ארתור: אגדת החרב) נשכר לכתוב מחדש את התסריט ולשמש כשואו-ראנר, ההפקה באמת יצאה לדרך - ורק אלוהיי הכוח יודעי כמה גרועה היא הייתה קודם אם זה המצב עכשיו.
למרות הכל, בסופו של דבר אובי-ואן קנובי מצליחה להעניק מספר רגעים מרגשים ועוצמתיים בשני פרקיה האחרונים. סצנת הפלאשבק בה המאסטר ותלמידו מתאמנים ומשוחחים על חשיבות ה"כוח" או רצונו של אנאקין בניצחון בכל מחיר, מתכתבת היטב עם אירועי הפרק החמישי עצמו, במיוחד עבור הפקה שמרנית מבית דיסני. גם בפרק האחרון, למרות היעדר ההיגיון הנפשע בבחירתו של קנובי להותיר את הצורר הגלקטי בחיים פעם נוספת, המפגש בין השניים מצליח לרגש דווקא בזכות המינימליזם שבו - ובוודאי בשל יכולות המשחק הנפלאות של מקגרגור, שמעביר עולם ומלואו ואינסוף רגש בהבעות פניו.
לשם שינוי, דיסני מסתייעת גם בסימבוליזם מהדהד, שמדגיש את יחסי האהבה שעדיין קיימים גם בקרבו של אנאקין כלפי מורו לשעבר. מסכתו השבורה, חצי אנושי, חצי רובוטי, קולו שנע בין קול האדם שפעם היה לקול מכונה קרה וחסרת-רגש, רומז על הטוב שעוד נשאר בו - בדיוק כפי שפאדמה האמינה, בדיוק כפי שיוכיח בבוא היום בשובו של הג'דיי. ברגעיו המעטים מדי, גם היידן כריסטנסן גואל את עצמו מהרושם המר שהותיר בטרילוגיית הפריקוול - השנים היטיבו עמו והוא מתגלה כשחקן נינוח, נעים ומלא ביטחון וכריזמה כשהוראות הבימוי שניתנו לו אינן מכוונות אותו לשחק כמו באופרת סבון. אלו רגעים שאין להקל ראש בהם, ושמוכיחים הבנה מרשימה של דיסני את הדמויות האגדיות שנפלו בחיקה. הלוואי רק שהם לא היו כל-כך ספורים.
ככלות הכל, בגפו, אובי-ואן הופך בשנית לגולה מרצון. כשהוא כבר בן 90, גדול המלחינים בדורנו, ג'ון וויליאמס שמלווה את הפרנצ'ייז עוד מראשית ימיו בשנות ה-70, הלחין גם את נעימת הנושא היפהפייה של הסדרה. היא מלווה את קנובי בעודו חוזר למדבר ונתקל ברוחו של מורהו קווי-גון - וחותמת בעדינות ובענווה מלטפים (אלא אם כן תוכרז עונה שנייה) סדרה מאכזבת עם כל-כך הרבה פוטנציאל מפוספס.
"אובי-ואן קנובי": מה אתם חשבתם?
הכוח חזק עם הסדרה הזאת
נפלה לצד האפל
איפשהו באמצע
לא ראיתי
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.