top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

Ghostwire: Tokyo - ביקורת גיימינג: שואף גבוה, אבל נתקל במכשולים

עודכן: 24 בפבר׳

אחרי צמד משחקי The Evil Within, המפתחת היפנית Tango Gameworks חוזרת עם כותר מקורי חדש. התוצאה היא Ghostwire: Tokyo, האם ההמתנה השתלמה?

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 


לפני כ-8 שנים, המפתחת Tango Gameworks השיקה את המשחק הראשון שלה, The Evil Within, שהופץ על-ידי ענקית הגיימינג Bethesda. בשנים שחלפו, האולפנים עמלו באותו האופן על משחק ההמשך, ובסוף החודש שעבר הוציאו את משחקם החדש - Ghostwire: Tokyo. למרות מוטיבי האימה של משחקם הקודם והרזומה של מייסד האולפן, שינג'י מיקמי (שותף בולט בפיתוח משחקי Resident Evil), הפעם מדובר במשחק אקשן שכמעט ולא מפחיד – וזו אחת הסיבות לאכזבתי ממנו.


את גיבור המשחק, אקיטו (Akito), אנו פוגשים לאחר שנקלע לתאונת דרכים קטלנית. בעודו גוסס, רוחו של אדם זר מגיעה לזירה, ואקיטו הופך לאחוז דיבוק בידיו. באותו הזמן, ערפל כבד מציף את רחובות טוקיו ורוב תושביה נעלמים מעל פני האדמה – אותם מחליפים מגוון של רוחות רפאים המכונים "מבקרים". למזלו, אקיטו מגלה שהוא חסין לסכנות הללו ושבידיו כוחות על-טבעיים שירש מחיבורו הרוחני לדמות מסתורית המכונה "KK". לאורך המשחק, הנע על פני שישה פרקים הדורשים לפחות 10 שעות להשלמה, נרקם קשר חביב בין אקיטו ל"KK" - המאופיין בלהג ציני ומשעשע ומזכיר את זה של אדי ברוק ו-ונום בסרטי סוני-מארוול.

מבחינה נרטיבית, תוכנו הסיפורי של המשחק מתגלה כסטנדרטי למדי. המניע של אקיטו הוא למצוא את אחותו והוא כמובן מתיישר עם רצונו של "KK" לעצור את הנבל האחראי לתוהו ובוהו בעיר - אדם המסווה את פניו עם מסכת הניה (Hannya), ומכונה כך בהתאם. האג'נדה והמניעים של האחרון, המתגלים במהלך המשחק, הם לא פחות מקלישאה אחת גדולה המתוגברת בדיאלוג מעט מביך, כמו "סוף סוף התוכנית שלי מתגשמת!".


למרות סיפור הרקע המאכזב, הגרפיקה של המשחק מרשימה ומענגת למראה; רחובות העיר זוהרים וניכרת השקעה בעיצובם, לצד דמויותיהם של ה"מבקרים" ששואבים השראה רבה מהתרבות והמיתולוגיה היפנית. במקרים רבים ובקרבות בוס בפרט, עיצוב האויבים הוא יפהפה והזכיר לי במעט את הישויות המסקרנות מהסרט המסע המופלא (Spirited Away).

הרפתקאות בטוקיו. מתוך Ghostwire: Tokyo | באדיבות Bethesda Softworks
הרפתקאות בטוקיו. מתוך Ghostwire: Tokyo | באדיבות Bethesda Softworks

מנגד, ישנם פערים מאכזבים, בהם חוסר הפירוט של ההשתקפויות במראות או הביצועים שלעיתים מקרטעים, אפילו לאחר הגדרת מצב הגרפיקה הנועד לשיפורם. אם לא די בכך, הקומפוזיציות בסצנות המעבר שוממות וחסרות אינדיקציה לחשיבה קולנועית, כך שאינן משמשות מעבר לאמצעי פרקטי לקידום העלילה. כמו-כן, האנימציה של שפת הגוף והבעות הפנים של הדמויות אינן עומדות בסטנדרט של 2022, דבר המנוון רגעים קריטיים בסיפור.


את המשחקיות של Ghostwire: Tokyo ניתן לסקור מכמה היבטים. ראשית בהיבט הלחימה – לרוב, הקרבות יבשושיים ואף חוזרים על עצמם, בשל המגבלות בכוחותיו של אקיטו ושנית עקב הבינה המלאכותית המוגבלת של האויבים. כוחותיו של הגיבור מתפלגים בשלושה מצירי הטבע – אש, מים, ורוח; מלבד היכולות הללו, השחקן מצויד גם בחץ וקשת, מנגנון התגנבות שאיתו ניתן לחסל את רוב האויבים במכה, וקמעות עם השפעות חד-פעמיות כמו הימום האויבים.

מחד, הייחודיות של הכוחות השונים מתוגברת על-ידי אנימציות מיסטיות מרהיבות, גם הודות להתאמתם הפרקטית לתרחישים שונים – לדוגמה, כוח האש שימושי להתמודדות עם עדר אויבים באמצעות נזק רב, בעוד החץ וקשת שימושיים נגד רוחות רפאים מעופפות. מאידך, השימוש בכוחות צפוי מדי - תקיפה בעוצמה חלשה בלחיצה קצרה על מקש הירי, ולחלופין בעוצמה רבה יותר לאחר לחיצה ארוכה – אין כאן המצאה של הגלגל.


יתר על כן, התכונה החסרה ביותר בלחימה היא סינרגיה בין הכוחות השונים, המתבטאת בהיעדר היכולת לבצע קומבואים או להיאבק ביצירתיות. פער נוסף, כפי שצוין לעיל, נובע מהבינה המלאכותית של האויבים - קל מאוד ללמוד את דפוסי הלחימה שלהם ואף לדלג על קרבות, בין שבבריחה ובין שבסגירה של דלתות (חולשתן האמיתית של רוחות רפאים, כך מסתבר).

ואל תשכחו להאכיל את הכלבים. מתוך Ghostwire: Tokyo | באדיבות Bethesda Softworks
ואל תשכחו להאכיל את הכלבים. מתוך Ghostwire: Tokyo | באדיבות Bethesda Softworks

כאמור, ראוי לציין שניתן לשדרג את שלל היכולות של אקיטו. עם זאת, לא מדובר במערכת רב-שכבתית עם משקל אסטרטגי, אלא באחת עם נתיבי שיפור בסיסיים - ביניהם שיפור מהירות הירי או הארכת זמן הריחוף באוויר. מהיבט העולם הפתוח, במקרה הנידון טוקיו אינה יעד בילוי קורץ למדי - אמנם קיימות שלל של משימות משנה ואפילו פרטי אספנות, אותם ניתן למצוא בקלות על גבי המפה או עם יכולת ה-Spectral Vision החושפת נקודות עניין בסביבה, אך ההשקעה באלו אינה מתגמלת מספיק.


לרוב, התגמול הסופי ממשימות בסגנון הוא כסף, המשמש לרכישת אמצעי לחימה ומזון עבור תחזוקת מדד החיים והאכלת כלבים (עבור פרסים נוספים ותחושה טובה בלב). בזכות חלק מהפריטים השזורים במפה, ניתן להעלות את כמות התחמושת של הכוחות השונים או לפתוח את היכולות המתקדמות ביותר עם חרוזים שתצברו לאורך הדרך. הבעיה היא שתכליתן של משימות הצד נדושה לרוב - כמו למשל אחת שנדרש בה לספק נייר טואלט לרוח בבית-שימוש.

חשוב להדגיש כי Ghostwire: Tokyo אינו כותר שנבנה ברמה מבישה, אך הוא ניצב רחוק ממצוינות. ניתן לזהות את הפוטנציאל הטמון בו, ברם נדמה שמפתחי המשחק בחרו שלא להשקיע במשחקם עד הסוף. התוצר הסופי מלא בליטושים וקישוטים נחמדים, בהן האנימציות המגניבות של הלחימה, אבל הבסיס לא מפותח מספיק כדי להקנות לו רבדים נוספים ועמוקים יותר.

Ghostwire: Tokyo | דירוג סופי 60 בגיימינג

"גוסטווייר: טוקיו" (Ghostwire: Tokyo) מופץ בישראל על-ידי עדלי יונייטד. המשחק זמין לקונסולת ה-PS5 וכן למחשב האישי (PC).

 

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.

Comments


bottom of page