top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

"ברבור שחור": עשור למותחן הפסיכולוגי עוכר השלווה של ארונופסקי

עודכן: 14 ביולי 2023

היום לפני עשר שנים עלה לאקרנים "ברבור שחור" – מהמותחנים הפסיכולוגיים המשובחים והעוצמתיים של העשור האחרון.

מתוך "ברבור שחור" | צילום: באדיבות Fox Searchlight Pictures
מתוך "ברבור שחור" | צילום: באדיבות Fox Searchlight Pictures

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!


זהו סרטו החמישי של דארן ארונופסקי, שבנה לעצמו שם לאורך השנים באמצעות יצירות קודרות, עוכרות-שלווה ומעוררות-מחלוקת. אחרי פריצתו הגדולה עם סרטו השני "רקוויאם לחלום", הוא כתב וביים את "המעיין" הבכלל-לא-מוערך מספיק, "המתאבק" הרפלקסיבי עם מיקי רורק ואז הגיע "ברבור שחור" – עליו סוף-סוף קיבל הקולנוען הניו יורקי גם קצת הכרה ממסדית.


עבור תפקידה הראשי בסרט, שזיכה אותה בפרס האוסקר הראשון שלה, נטלי פורטמן השילה 10 ק"ג ממשקלה ואף שילמה מכספה האישי במשך שנה עבור שיעורי בלט. התוצאה היא הופעה מהפנטת, מוקפדת, מדויקת ופשוט ענקית, שגודלה כגודל הסרט בו היא נמצאת. נינה רקדנית המחול השאפתנית, איננה רק גיבורת היצירה – היא כל כולה. המסע השטני והמפרך שלה אל השלמות כולל לא-מעט קווי דמיון ל"וויפלאש" של דמיאן שאזל, שהגיע מספר שנים אחרי, ומעורר שאלות על הגשמה עצמית והאם דרך הייסורים אל החלום בכלל שווה את זה.

אך הייחוד הגדול של "ברבור שחור" טמון בכך שארונופסקי יצר סרט אימה-פסיכולוגי. יצירה שמתעתעת בחושים ונעה על הגבולות הדקים בין שפיות לשיגעון, בין אמת לשקר ובין פרנויה למציאות. הוא מכניס אותנו לראשה של גיבורה שברירית ומתוקה, שמתחילה אט-אט לאבד את שלוותה, ולמרות הכל לא מורידה את העיניים מהמטרה ששמה לעצמה. באחד משיאיו של הסרט, מחיאות כפיים סוערות מגיעות מהקהל ונינה זוכה לתשואות רמות על הופעתה הפנטסטית. גם כשהיא כבר לא מול הקהל, הוא עדיין מריע לה, כי הופעתה הייתה עד כדי כך מדהימה. אותו רגע שיא פועל הלכה למעשה בשתי רמות שונות: הדרמטית והסמלית גם יחד.


דרמטית, בלי להיות מודע לכך, הקהל כמו מברך את הגיבורה על השינוי שעברה מחובבנית למקצוענית, מלבנה לשחורה, מטהורה למושחתת. סמלית, הסצנה ממחישה שיש שכר לעמלנו ולהקרבה שלנו – הערכתו של העולם. סוף-סוף הגשמנו את החלום, נהיה אהודים ונזכה להכרה, שיתכן שתמשיך גם אחרי מותנו. כלומר, יש כאן גם עיסוק במורשת: נינה הרי עוזבת את הבמה, אך מחיאות הכפיים נמשכות גם אחרי שירדה.

מתוך "ברבור שחור" | צילום: באדיבות Fox Searchlight Pictures
מתוך "ברבור שחור" | צילום: באדיבות Fox Searchlight Pictures

בהקשר זה, אצטט את רוברט פורד (בגילומו של אנתוני הופקינס) מהסדרה "ווסטוורלד", לדבריו: "מוצארט, בטהובן ושופין מעולם לא מתו, הם פשוט הפכו למוזיקה". משמע, האמנים הגדולים ביותר ממשיכים לחיות אחרי מותם באמצעות האמנות שלהם. כך ניתן גם לחבר את התמה של הסרט להתמודדות עם המוות – הרצון של האמן להגיע לגדולה עשוי לנבוע גם מהפחד ממנו – מהשאלה מה יישאר מאיתנו ביום בו לא נהיה כאן.

ואולי זה הדבר המפחיד ביותר, דרכי ותכתיבי העולם שיש בהם כדי להשפיע עלינו ולפעמים לשנות אותנו לחלוטין. לקחת משהו טהור ולהשחית אותו. נינה מוותרת על מאפיינים מהותיים בזהות שלה ובהדרגה הופכת מהברבור הלבן והתמים לברבור השחור והמפתה. אחרי תלאות רבות, היא נולדת מחדש. המהפך הושלם, אבל באיזה מחיר?

 

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.

bottom of page