פסטיבל סרטים בערבה: חוויית קולנוע ייחודית בלב המדבר

במרחק של כשעה נסיעה מאילת, מתקיים לו פעם בשנה פסטיבל הסרטים בערבה. שחר טנא נסע את כל הדרך עד ללב המדבר וחזר לאחר חוויה יוצאת-דופן, מאחד מאירועי הקולנוע הייחודים שמתקיימים בארץ.

מדי שנה, ביישוב צוקים, מתקיים לו פסטיבל קולנוע בערבה, שהשנה חגג עשור. עבורי, הייתה זו השנה הרביעית בה השתתפתי בפסטיבל, אירוע שנתי לו אני מחכה בכיליון עיניים בכל פעם חדש. מדובר בעיני באחד מאירועי התרבות המושקעים והייחודיים ביותר שקיימים בישראל.

אל הפסטיבל מגיעים שוחרי קולנוע מכל קצוות הארץ - ובהיותו אירוע בינלאומי, גם מחוצה לה - וחלק ניכר מהם מעדיפים לבלות בו מספר ימים וללון במתחמי האירוח השונים באזור. מקומות הלינה הצמודים מגוונים ואיכותיים: ראשית, ישנו "חאן התמרים", המזמן אפשרות לחוות את המדבר באופן הקרוב ביותר שיש, אליו ניתן להגיע בקבוצות גדולות ללינה בחאן מושקע עם מקלחות נהדרות ומטבח מאובזר וגדול.

מלבדו, ישנן גם בקתות יוקרתיות ומפוארות יותר - כמו "נוף צוקים" ו"זמן ערבה" - שני מתחמים המעוצבים עד לפרטים הקטנים ביותר, המהווים מיקום מושלם בעיקר למי שמעוניינים להשתכשך בג'קוזי אל מול הנוף המדברי הממכר. מעל הכל ניצב לו השקט: דממה מופתית שקצת קשה לתאר במילים. הדבר שבאמת ראוי להערכה במקומות הלינה האלו, הוא שהם ממש נטמעים לתוך הנוף המדברי ועוד בעיצוב שכל-כך הולם למדבר.

מתחם הפסטיבל | צילום: יח"צ

הקרנות הסרטים בפסטיבל מתקיימות באוויר הפתוח, מיד לאחר השקיעה. בהגעה למתחם, לאחר מספר דקות הליכה במסלול המואר בנרות, ישנם דוכני אוכל שניתן להכניסו גם להקרנה, החל מפופקורן קלאסי ועד למרק מחמם או אפילו קובה וקוסקוס המוכנים במקום. מבחינתי, ביקור במסעדה הכפרית "פרם אורסולה" הסמוכה למתחם, מהווה פעם אחר פעם חלק בלתי-נפרד מהחוויה. הישיבה בפסטיבל הנה בטריבונות, במקומות מסומנים שניתן להזמין מראש, עם כריות ושמיכות המוצעות לקהל במחיר הכרטיס הנרכש. כל שנשאר הוא רק ליהנות מחוויית צפייה מרהיבה, לאור הכוכבים, במסך גדול למדי ועם מערכת סראונד מרשימה במיוחד, עד כדי-כך שרעשי הרקע מהסרט נשמעים כנובעים ממש מהמושבים עצמם. תכניית הסרטים תמיד מגוונת, והיא כוללת בעיקר אסופת סרטי איכות מפסטיבלים שונים ברחבי העולם, לצד למחוות כאלו ואחרות לסרטים שכבר יצאו. למזלי, הצפייה הראשונה שלי בסרט 2001: אודיסאה בחלל של סטנלי קובריק הייתה לפני מספר שנים במסגרת הפסטיבל - וזו כמובן הייתה חוויה מסחררת ובלתי-נשכחת.

הקרנות לעת ערב | צילום: יח"צ

עוד בנוגע לפן האישי, שני הסרטים בהם צפיתי בהם בפסטיבל היו נפלאים כל אחד בדרכו שלו. הראשון - הנהגת של מר יוסוקה (Drive My Car) בבימויו של ריוסוקה המגוצ'י - זכה בפרס התסריט ופרס הביקורת בפסטיבל קאן 2021. זהו עיבוד קולנועי בן כשלוש שעות לסיפור קצר מאת הסופר הארוקי מורקאמי.

הסרט מספר את סיפורו של יוסוקה, במאי תיאטרון צעיר המתאלמן מאשתו. כשהוא מוזמן לביים בתיאטרון את הדוד וניה של צ'כוב, הוא נדרש, מטעמי ביטוח, לנהגת צמודה שתסיע אותו לעבודה ובחזרה. הקשר הנרקם ביניהם נבנה אט-אט בסרט חידתי, אלגנטי בצורה בלתי-רגילה ומהפנט, שאורכו אמנם כן מורגש, אך הוא מעניק רגעים תסריטאים מבריקים וחוויה קולנועית מתגמלת וחסרת-פשרות.

סרט אלגנטי בצורה בלתי-רגילה. מתוך "הנהגת של מר יוסוקה" | באדיבות קולנוע לב

הסרט השני בו צפיתי היה קדימה, קדימה (C'mon C'mon), אותו כתב וביים מייק מילס (בגינרז, נשות המאה ה-20). זהו סרט מסע בשחור-לבן, המספר על ג'וני (חואקין פיניקס בעוד תצוגת משחק נהדרת וייחודית), כתב רדיו שנוהג לעשות ראיונות רגשיים עם ילדים ברחבי ארה"ב.

לאור מצוקה אותו חווה אחותו, הוא נדרש לטפל באחיינו ג'סי (וודי נורמן הצעיר בהופעת פריצת קריירה מדהימה) ולומד לאורך הדרך להתחבר לצדדיו האבהיים שלא היה מודע אליהם. הכימיה בין ג'וני ולג'סי מציגה המון רגעים מרגשים, הומוריסטיים ומרחיבי-לב, כיאה לסגנונו ההומני והסוחף של מייק מילס, שמוכיח שוב כאחד מהקולות המרתקים בקולנוע ההוליוודי כיום.

חואקין פיניקס ו-וודי נורמן. מתוך "קדימה, קדימה" | באדיבות קולנוע לב

לקראת סיום, ראוי לציין כי הפסטיבל מציע גם את פרויקט "קצר במדבר", בניהולם של אייל שיראי ובת-זוגו טינקר, בשיתוף עם קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי, המעניק ליוצרים ישראלים את הלוקיישן האידיאלי לצילום סרט קצר. במסגרתו, מתקיימת סדנה לכתיבת התסריט, צילום הסרט באזור ואף הקרנת התוצר הסופי בפסטיבל במקבץ לצד הפקות קצרות נוספות.

פסטיבל הקולנוע בערבה העשירי במספר תם במוצאי-שבת שעברה, וכל שנותר כעת הוא לחכות לשנה הבאה. אם תשאלו אותי, מדובר בחוויה שהיא בגדר חובה לכל חובבי האמנות השביעית באשר הם. חוויה שמשלבת הפקה מרשימה, הקרנות משובחות וכל זאת: באוויר הפתוח ולאור הירח, עמוק בנופיו האילמים והקסומים של המדבר.