4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
המשחק החדש ביקום "מלחמת הכוכבים" מתעלה על קודמו כמעט בכל אספקט. רק חבל שהוא הושק עם בעיות ביצועים מעיקות. Star Wars Jedi: Survivor, ביקורת.
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
אפתח בגילוי נאות: לא עפתי על Star Wars Jedi: Fallen Order. שמעתי עליו רבות - בעיקר מחברים ומגיימרים מן השורה - וכשהייתה לי ההזדמנות לרכוש אותו במחיר מוזל בחנות הדיגיטלית של פלייסטיישן, כמובן קפצתי מיד על המציאה. 15 דולרים בלבד בשביל להיות אביר ג'דיי ולעשות מה שבא לי עם חרב אור? קחו את הכסף שלי, ועכשיו.
אבל עד מהרה, המשחק התחיל לחזור על עצמו. כן, זה נחמד מאוד להיתקל באויב ובעוד אחד ולשסף אותם עם חרבך העתידנית, הכחולה, ירוקה או סגלגלה, אבל כל העסק מיצה את עצמו מאוד מהר. כשהגיוון בגיימפליי כל-כך מועט, כשהיריבים חוזרים על עצמם שוב ושוב וכשהסיפור והדמויות כאלו פרווה - מצטער, זאת פשוט לא כוס התה שלי. במיוחד כשקיימים בשוק משחקים מלוטשים וסוחפים פי כמה.
אף על פי כן, ציפיתי באופטימיות זהירה למדי להמשך - Star Wars Jedi: Survivor שהושק בסוף החודש שעבר - ואני שמח מאוד לומר שרוב הזמן, המצב איתו כבר שונה לחלוטין.
לפני שנים רבות, בגלקסיה רחוקה, רחוקה
המשחק החדש נפתח כחמש שנים לאחר קודמו. מסיבות שאינן ידועות לנו, אביר הג'דיי קאל קסטיס - בקולו, בצלמו ובלכידת תנועתו של השחקן קמרון מונאהן - נפרד לשלום מהחבורה הגלקטית שהקים בפרק הקודם. כעת, הוא לוחם כאחד המורדים עבור סו גררה, ממנהיגי ההתנגדות, אותו דיבב במשחק הקודם פורסט ויטאקר (וגם גילם אותו בלייב-אקשן ברוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים ובאנדור).
כבר מהשעה הראשונה של Survivor, ניכר עד כמה הוא שואף להיות גדול יותר מ-Fallen Order. משימת הפתיחה מציגה עיצוב שלבים בקנה מידה כביר, כשהרבה מאוד קורה על המסך בבת אחת. היא זורקת אותנו הישר למים העמוקים, עם כל היכולות והכוחות שצברנו במשך שעות ארוכות בחלק הקודם. נוסף על כך, במקום להיות מוגבלים לחרב אור אחת בודדה (Single), אנחנו יכולים לבחור בין מספר עמדות (Stances) שונות, דבר שמאפשר משחקיות מגוונת יותר כבר מהתחלה (עוד על כך בהמשך).
כמו-כן, בדקות הראשונות של המשחק אנו נחשפים לדמותו של בוד אקונה (בקולו של נושיר דלאל), חבר חדש של קאל שמהווה תוספת משמעותית הן עלילתית והן משחקית. אקונה הוא סוג של בובה פאט למתחילים - עם ג'ט פאק על גבו ואקדח בידו - וניתן להפעיל אותו כדי שיתקוף את האויבים הנקרים בדרכנו. מעבר לכך, הוא גם משמש כחלק אינטגרלי מהסיפור, כשהמסתורין מאחורי דמותו והרקע שלה היוו לפחות עבורי מוקד עניין לכמה וכמה שאלות ותהיות. על כולן, לשמחתי, המשחק לבסוף משיב.
בכלל, הכותר הטרי מציג סיפור בוגר, בשל ועסיסי פי כמה מזה של Fallen Order. במשחק הקודם שלטה ביד רמה בנאליות של סיפור מקור ממוצע - ילדון שלומד אט-אט את דרכי הג'דיי, בעודו נזכר בכוחות וביכולות שהמאסטר המנוח שלו לימד אותו. זה לא ממש מעניין, לפחות לא אותי, גם כי כבר ראינו כל-כך הרבה סיפורים כאלה רק ביקום מלחמת הכוכבים עצמו וגם בשל השימוש באינסוף קלישאות.
לעומתו, Survivor אמנם נשען גם הוא לעיתים על קלישאות - בעיקר בסצנות הומוריסטיות למיניהן - אבל הנרטיב שלו מתקדם בצורה חכמה ופתלתלה הרבה יותר. עם זאת, לפני שתקפצו למשחק החדש, כן הייתי ממליץ לחוות את הקודם או לפחות לדעת מה קרה בו - זה מוסיף המון.
כך למשל, אחת השאלות שעולות מיד היא מה קרה לחברינו מהמשחק הקודם? היכן הם כיום? והמשחק משיב על כך בקצב שלו, מבלי להדהד את הדבר. הוא מאפשר לנו ללמוד בהדרגה מה השתנה מאז אירועי המשחק המקורי: אנחנו נחשפים לעולמות חדשים, נתקלים באויבים כמוהם טרם ראינו והתחושה היא של עולם פתוח יותר, גם אם הוא איננו לחלוטין כזה. כלומר, הנרטיב עודנו ליניארי ואת העלילה המרכזית כולנו נחווה באותה צורה, אבל המשימות הצדדיות ורוחב היריעה מייצרים תחושות של שוטטות וחופש.
מתעלה על המשחק המקורי בכל אספקט (כמעט)
כאמור, אחת הטענות המרכזיות שהיו לי כלפי המשחק הראשון היא בדבר חוסר הגיוון. מהר מאוד כבר הרגשתי שאני משחק בו סתם, כי אין לי משהו יותר טוב לשחק בו וכי הייתי יותר מדי בפנים מכדי לוותר על החוויה. אלא שהפעם, המנהל האמנותי סטיג אסמוסן וצוות הפיתוח שלו ב-Respawn, דאגו שיהיו לנו מספר עמדות לחימה (Stances), שמעניקות את האפשרות לסגנונות משחק ורסטיליים יותר.
העמדה האהובה עליי הייתה שילוב של חרב האור עם אקדח (Blaster), ולמען האמת, מהרגע בו משיגים אותה המעטתי לשנותה. לפי קוד הג'דיי, לאבירי המסדר אסור להשתמש בכל כלי-נשק אחר שהוא לא חרב אור, אבל המשחק מוצא לעניין תירוץ חפיפניקי במהרה. כמעריצים, אם משהים את הספק וההיגיון אף יותר, אפשר גם לקבל בהבנה הפתעות עלילתיות נוספות וכן את יכולתו של קאל לשלוט בכל סגנון לחימת ג'דיי אפשרי.
אחד מאלו הוא מצב הקרוס-גארד (Crossguard) - שליטה בחרב אור דמויה לזו של קיילו רן (אדם דרייבר) בטרילוגיית הסיקוול. בניסיון להוכיח לעצמי שאני איזה אשף, ניסיתי להשתמש במצב הלחימה הקשוח לא-מעט, אבל הכבדות והאיטיות שלו מקשות על הקרב מול אויבים זריזים או בהתחמקות מיריות (בהן תיתקלו בבשפע בכל פינה). יתכן ויהיו מי שיותר יתחברו לאותו סגנון המשחק, אבל אני מצאתי אותו כלא ממש מתאים לרוב היריבים נגדם אנו ניצבים.
כמו במשחק הקודם, גם הפעם יש לנו כמובן את יכולות הכוח השונות: הדיפת אויבים או משיכה שלהם אליכם; משיכה מאסיבית אליכם של כל מי שנמצא סביבכם; או השתלטות על תודעתו של האויב כדי שיילחם לצדנו לפרק זמן מוגבל. בזכות הגיוון בעמדות השונות ניתן לייצר קומבואים מגוונים יותר, אבל גם אם היא מהנה הרבה יותר ורפטטיבית הרבה פחות - קשה לומר שיש כאן איזושהי פריצת דרך ברמת המשחקיות. עץ הסקילים המוכר גם הוא כאן וכמיטב המסורת של משחקי RPG (או RPG לייט), ככל שתתקדמו בדרככם תצברו נקודות עמן תוכלו לפתוח יכולות חדשות.
עוד תוספת מגניבה היא הקנטינה, מסבאה מקומית בכוכב הלכת המרכזי במשחק, קובו (KOBOH). באותו פאב קטן וחביב, תוכלו לרכוש סקינים שונים ולעצב את קאל קסטיס שלכם כפי שתרצו, לקנות אביזרים שונים ל-BD-1 החביב, שכמובן חוזר גם הוא כשותפכם הנאמן, ומשום מה אפילו לשתול צמחים. באיזור המסבאה ישנה גם חוות בהמות רכיבה, אם תעדיפו לצאת לדרך עם חבר נוסף.
אליה וחתיכת קוץ בה
שלושה דברים מרכזיים הרגיזו אותי ב-Survivor. הראשון, הפיל שבחדר, הוא בעיית הביצועים המעיקה למדי. במספר ביקורות בהן נתקלתי מחו"ל, ראיתי שיש מי שכלל לא מדברים או מתייחסים אל העניין ואם כן, היו מי שטענו שלא מדובר בדבר שפוגם יותר מדי בחוויה. ברצינות?
לאורך כל השבועיים בהם שיחקתי ב-PS5, נדמה לי שלפחות 70% מהזמן ה-FPS היה על 40-45 במקרה הטוב (ובמחשב הבנתי שהמצב גרוע אף יותר). אני חייב לומר שלא ברור לי איך חברה בסדר הגודל של Electronic Arts מרשה לעצמה לשחרר משחק במצב כזה.
יצאו שני פאטצ'ים שאמורים היו לפתור את העניין, לפחות בחלקו, אך לצערי הם לא השפיעו והמשחק המשיך לקרטע - ולא רק באיזורים פתוחים שדורשים המון מהקונסולה. לכך מצטרפת גם בעיית "קריעת המסך" (screen tearing) המזעזעת, שמזכירה לי יותר ימים בהם שיחקתי ב-PC בלי להפעיל VSync.
כשמפעילים משחק ב-PS5 על מצב ביצועים (performance mode) - ובמיוחד כשהקונסולה מציינת אוטוטו שלוש שנים לצאתה - הציפייה היא לחוויה שעובדת כראוי מ-א' ועד ת'. זה בסדר אם פה ושם ה-FPS קצת יורד, אבל כשמהשחק פועל בתנאים כאלו כמעט בלי הפסקה זה מבאס נורא.
בעיה מהותית נוספת, שחוזרת מהמשחק הראשון, היא צ'ק-פוינטס במקומות בלתי-סבירים. בכל פעם בה תרצו נקודת שמירה חדשה, תצטרכו לשבת במצב המדיטציה המציק. אבל גם אחרי שתעשו זאת, לפעמים הנקודה תהיה רחוקה כל-כך מהמקום בו תיפסלו ולעבור את כל מה שעברתם שוב זה מעצבן.
לא זו בלבד, גם הבחירה של המפתחת למקם "קאטסינס" (cutscenes) במהלך קרבות בוס היא בדבר פשע נגד גיימרים באשר בהם. זה כל-כך מעצבן להיפסל בקרב נגד בוס, לחזור ואז לראות שוב את כל הקאטים האלו. כל-כך מוציא מהמשחק. תעשו לי סייב אחרי קאטסין מסוים, בשביל מה ההתעללות הזו?
השורה התחתונה
אם נתעלם לרגע מבעיות הביצועים של ההשקה, שבתקווה יסודרו בהקדם האפשרי, בסופו של דבר Star Wars Jedi: Survivor הוא משחק טוב. מבחינה סיפורית, הוא הפתיע אותי מספר פעמים, עם בחירות נרטיביות שחלקן אמנם אופייניות לעולם מלחמת הכוכבים, אבל הביצוע שלהן מצליח לחדש, לעורר הזדהות ורגש ולהיות אותנטי. גם מבחינת הגיימפליי, חוויית המשחק מרגישה רצינית יותר מאשר בחלק הקודם - עם יותר גיוון ויותר אימקפט לכל תנועה של חרב האור שלכם. לא מדובר בכותר מושלם, שממציא את הז'אנר מחדש או מאפשר חופש פעולה אינסופי כפי שניכר כי היה רוצה, אבל כן מדובר בחוויה מגובשת ושלמה דיה שגם למי שלא נמנים על מעריצי הזיכיון כדאי להתנסות בה.
נ.ב. קצת גאווה כחול-לבן. במהלכם שיטוטיכם בגלקסיה הרחוקה-רחוקה, תיתקלו במוזיקה עתידנית מקורית, שחוברה במיוחד עבור פסקול המשחק. שלוש רצועות ממנה חוברו על-ידי להקת הרוק האינסטרומנטלי הישראלית Tatran.
"סטאר ווארס ג'דיי: סורבייבר" (Star Wars Jedi: Survivor) מופץ בישראל על-ידי עדלי יונייטד. המשחק זמין לקונסולת ה-PS5, Xbox Series X/S וכן למחשב האישי (PC).
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
Kommentare