top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

"צלילי המטאל" - ביקורת סרט

עודכן: 24 בפבר׳

עם העמדתו היום לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, זוהי הזדמנות מצוינת לדבר רגע על "צלילי המטאל" - אחד הסרטים האנושיים, היפים והמשובחים שיצאו בשנה החולפת. יצירה שמזכירה כמה כוח יש לקולנוע. בייחוד בימים כאלו.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 


הסרט מספר על רובן (ריז אחמד), מתופף שמופיע ביום-יום בלהקה יחד עם בת-זוגו (אוליבייה קוק) ומתחיל בהדרגה לאבד את שמיעתו. המצב החדש אליו הוא נקלע בעל-כורחו, משנה כמובן את חייו לחלוטין ומחייב אותו להתמודד עם מגבלתו הטרייה ולאמץ סגנון חיים שלא הכיר.


זהו סרט ביכוריו כבמאי של דריוס מרדר, שגם כתב את התסריט לצד אחיו אברהם והבמאי-תסריטאי דרק סיאנפרנס. עם האחרון שיתף פעולה מרדר בעבר בכתיבת התסריט של "המקום בתוך היער", סרט שמזכיר בסגנונו הדל והסולידי, בהופעותיו המעודנות ובסיפורו האישי את היצירה לשמה התכנסנו.


כי אתם מבינים, "צלילי המטאל" הוא סרט כזה שגדולתו טמונה בקטנותו, שהיקפו המצומצם והממוקד הופך אותו לרחב ואוניברסלי, שיש בו וודאי השראה לרבים, דווקא מתוך סיפורו של היחיד. ריז אחמד, שכבר הוכיח מספר פעמים את כישוריו הנפלאים כשחקן (ב"חיית הלילה" ובמיוחד בסדרה הנהדרת "ליל האירוע" של HBO), נותן כאן את מה שהיא נכון לעכשיו הופעת חייו ובצדק גמור הועמד לפרס האוסקר לשחקן הראשי.

ריז אחמד. מתוך "צלילי המטאל" | צילום: באדיבות Amazon Prime
ריז אחמד. מתוך "צלילי המטאל" | צילום: באדיבות Amazon Prime

הדבר מתבטא לא רק בזכות היכולות הטכניות שרכש לצורך התפקיד – כמו למשל, העובדה שלמד את שפת הסימנים או התאמן בתופים במשך חצי שנה – אלא בעיקר ברגש העצום ובכנות שהוא יוצק לדמות הגיבור בגילומו. רובן עובר בסרט תהליך שנדמה ריאליסטי לחלוטין: החל מכעס והתכחשות למצבו, דרך ניסיונות ללמוד לחיות לצדו לצד התקפי זעם חוזרים ועד הבנה וקבלה ורצון לראות את היכולת לצמוח דווקא מהקושי.


אל אחמד מצטרפים בהופעות משנה נפלאות גם אוליביה קוק ("שחקן מספר אחת", "בייטס מוטל") ופול ראצ'י, שגדל כבן להורים חירשים. ראצ'י מועמד לאוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בעיקר הודות להבעות פניו המדויקות שמבטאות שוב ושוב עולם רגשי עשיר ושלם. הסצנות בהן הוא מופיע לצד אחמד, מולידות כמה רגעים נפלאים, מלאי אותנטיות ומרגשים בפשטותם.

את כל אלו עוטפת עבודת סאונד מדוקדקת, שלעיתים אף מכניסה אותנו ממש לנעליו של הגיבור. אך מעל לכל, זהו המסע שהסרט מעביר, על כל הקשיים, האמת וההשלכות שבו, שנחקק בלב הרבה אחרי שהוא נגמר. ואגב נגמר, עברו כבר חודשיים וחצי מאז צפיתי בו לראשונה – והסוף שלו, הסוף היפהפה שלו פשוט לא עוזב אותי עד היום.


דירוג סופי: 90 בקולנוע.

 

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.

Comments


bottom of page