- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
- 13 בספט׳ 2023
אחרי סדרת משחקי Dishonored ו-Prey, אולפני ארקיין (Arkane Studios) חוזרים לעניינים עם Deathloop - משחק אקשן ויריות קצבי בגוף ראשון, עם קונספט מרענן: אתם חווים ומשחקים את אותו היום כל פעם מחדש. האם תצליחו לשבור את המעגל?
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
אני זוכר היטב את הפעם הראשונה בה שיחקתי ב-Dishonored. הייתי בשנה הראשונה לשירות הצבאי שלי, וציפיתי בכיליון עיניים למשחק החדש שהבטיח לשלב בין התנגבות למערכת יכולות וכוחות על-טבעיים, הדומה לסגנון בסדרת המשחקים האהובה עליי הלא היא BioShock. ההמתנה השתלמה והניבה את אחת מיצירות הגיימינג המרעננות של 2012, בזכות סיפור מותח ושואב, גיימפליי שמאפשר חופש בחירה רב (במיוחד לזמנו) ואפילו עבודות דיבוב מרשימות מאוד בהובלת שמות מוכרים בהוליווד: סוזן סרנדון, מייקל מדסן, ג'ון סלאטרי, לנה הידי, קלואי קרייס מורץ ואפילו קארי פישר המנוחה, כולם תרמו את קולם.
תשע שנים עברו מאז, והנה את רחובותיה העתיקים והמזוהמים של דאנוול - אזור ההתרחשות העיקרי של Dishonored - מחליפים במשחק הטרי פרבריו שוקקי החיים של האי בלאקריף. כך, בין מסיבה אחת לאחרת ובין מצלמות אבטחה מלחיצות למוקשים ארורים, חי לו בחור בשם קולט - הגיבור המסתורי שאל נעליו אנו נכנסים, בניסיון לפתור את תעלומות האי המסתורי. מה זה מסתורי, בסופו של כל יום הזמן מתאפס וקולט נאלץ לחוות את כל מה שעבר מהתחלה. תקוע בלופ אינסופי, שעם תחילת המשחק בכלל לא ברור איך הגיע אליו ומה יצטרך לעשות כדי לשבור אותו ולחזור לחיים נורמליים.
המסע אליו תצאו בדמותו של קולט יפגיש אתכם עם שלל תעלומות ורמזים, שימתינו לכם בארבע הטריטוריות השונות בהן המשחק מאפשר לבקר. כל אזור מתנהל כמו מיני עולם פתוח וטומן בחובו דמויות שונות ומשונות - אליהן עדיף להיחשף בעצמכם - איתן תצטרכו להתמודד כדי לצאת מהפלונטר. כמו-כן, אחד המהלכים המבריקים של המשחק הוא בחלוקת היום, שכאמור חוזר על עצמו, לארבעה זמנים שונים - בוקר, צוהריים, אחה"צ וערב. כל אחת מהטריטוריות נראית אחרת בשעות שונות של היום ובכל ביקור שלכם, אותו תצטרכו לחשב ולתכנן בקפידה, תוכלו לגלות בכל אזור אינפורמציה אחרת שתעזור לכם בהמשך הדרך.
לכך יצטרפו שורה של נשקים, שבדומה לנעשה במשחקים רבים לפני, עוצמתם נמדדת לפי השכיחות שלהם בשטח: נשק שמסומן באפור יהיה כמובן החלש ביותר, כחול חזק יותר, אחר-כך סגול ולבסוף כתום. מבחינת מגוון, אין יותר מדי חידושים וקיימות בעיקר וריאציות של שוטגאן, רובה אוטומטי, אקדח וכד' - כל מה שמוכר במשחקי יריות אחרים. זו נקודה מעט מבאסת, שהרי רק לפני מספר חודשים Ratchet & Clank: Rift Apart הוכיח מקוריות בלתי-נדלית בכל הנוגע לכלי נשק וכלל מגוון עצום וייחודי. עם זאת, לזכותו של Deathloop ניתן לזקוף את האפשרות להוסיף שלושה שדרוגים לכל נשק ונשק, אפשרות שיתרונותיה מורגשים היטב במהלך חילופי האש האינטנסיביים ביניכם לבין האויבים בהם תתקלו.
את החגיגה הופכים לאקסטרווגנזה הכוחות העל-טבעיים שתשיגו לאורך הדרך, שחלקם ממש נלקחו אחד לאחד ממשחקי Dishonored, גם מבחינה עיצובית. יכולת שינוי המקום (Shift), למשל, תאפשר לכם להעתיק את גופכם לנקודה מרוחקת בחלל המקיף אתכם, בעוד יכולת ההרס (Havoc) תהפוך אתכם לאימתניים וזועמים, בעודכם מסוגלים לספוג יותר פגיעות. בדומה לנשקים, גם את היכולות ניתן לשפר עם שדרוגים שתשיגו בדרככם, אך שימו-לב: אם לא תשמרו את הכוחות והחפצים השונים באמצעות נקודות רסידום (Residuum) שתצברו, כל מה שהשגתם יימחק כלא היה כשהלופ יתחיל מחדש.
האיפוס החוזר ונשנה של אותו יום בו אנו תקועים במשחק, מוסיף ל-Deathloop לא רק ממד מרענן וחדשני מבחינת משחקיות. בבד בבד, הוא גם הופך אותו ליצירה רפלקסיבית שיש בה כדי לדון בצורה חכמה על מהות חווית הגיימינג כשלעצמה - מה המשמעות של להיפסל במשחק? מה החוויה שאנחנו כשחקנים ושחקניות עוברים כשאנחנו מתים בעולם הממוחשב? האם זה משפיע עלינו גם מחוץ לעולם המפוקסל? אלו שאלות שכיום, בעידן בו אמנות הגיימינג כל-כך מפותחת, יכולות להישאל בקלות יתרה ולהרים את המדיום לגבהים חדשים.
לא זו בלבד, מבחינה זו נדמה שגיימינג אף מתאים לחקר רעיונות מעין אלו הרבה יותר מהקולנוע, בו כבר ראינו כמה וכמה סרטים עם לופ זמן. "לקום אתמול בבוקר" הקלאסי, "לופר" המרתק, "קצה המחר" הנהדר או דוגמאות חדשות יותר כמו סרטי "מז"ל טוב" או "פאלם ספרינגס", כולם מטפלים היטב בסוגיות הנובעות מחזרתיותו של הזמן, אך נדמה כי במשחקי-וידאו - בהם אנו בקביעות נפסלים וחוזרים לחיים - הצבת גיבור שחווה את זה בעצמו וחי מחדש שוב ושוב את אותו היום, זו תמה מנצחת. כי מה שקולט עובר ומגלה לאורך המסע, איננו מהווה סיפור מדע-בדיוני מסוגנן בלבד, אלא יש בו כדי לגרום לנו להרהר על טבעה של חווית המשחק ועל עצמנו, כשחקנים שלפעמים גם ברמות קושי נוראות, ממשיכים כמו סיזיפוס לגלגל את הסלע לראש ההר וחוזר חלילה.
בהיבט זה, גם Deathloop עשוי להיות לא פעם מתסכל, שכן במרבית המקרים אם תפסלו יותר מפעמיים באותה מיני-מפה, הלופ שלכם יתחיל מהתחלה. אבל סוגיית הקושי היא עניין של מה בכך לעומת הממשק המבולגן, שלוקח כמה זמן להתרגל אליו. בשעותיו הראשונות צריך לעקוב אחר כל-כך הרבה משתנים ועומס המידע פשוט מציף, עד כי באמת קשה להכיל את כולו. ראוי היה לנסות ולסדר את המשחק בצורה קצת יותר נבונה, במקום להשליך עודף מידע ישר על ההתחלה, כי משלב מסוים כבר באמת אין חידושים והתוצאה היא רפטטיביות מצערת. נדמה כי זה רק טבעי שמשחק ובו לופ-זמן יחזור על עצמו משלב מסוים, אבל אין בכך כדי להצדיק זאת.
המזל הגדול הוא שלאחר שתעברו ציון דרך אותו לא אחשוף בשורות אלו, תוכלו לשחק עם ג'וליאנה, דמות מסתורית נוספת שתקועה בלופ. המשחק בדמותה יאפשר לכם להיכנס למשחקים של אנשים אחרים ברשת, וממש להציק להם בעודם משוטטים להם במפות לתומם (דבר שגם פועל הפוך כמובן). אז בכל פעם שקצת יימאס לכם מקולט, דעו כי תוכלו להשיג יכולות וכוחות באמצעות משחק עם ג'וליאנה, שתנסה למנוע מקולט לשבור את הלופ וגם תשעשע אתכם המון. כי בכנות, להציק לאנשים אחרים במשחק זה ממש תענוג.
לקראת סיום, ראוי גם לציין את אווירת הרטרו שאופפת את העולם המשחק, שכמו דאנוול ב-Dishonored ניכר כי הושקעה בו המון מחשבה ותשומת לב לפרטים. המוזיקה תואמת את העיצוב הוויזואלי, שתואם בתורו את המראה של האנשים השונים שמאכלסים את בלאקריף. סגנון הרטרו המחשמל הוא רובד נוסף שמעמיק את העולם של Deathloop ומפצה גם הוא בתורו על הנקודות הפחות טובות שהוזכרו לעיל. גם עבודות הדיבוב ראויות לשבח, כשכל אחת מהדמויות זוכה לאופי בלעדי משלה וייחודה מורגש. אפילו חשוב מכך: לכל עשרות השעות בהן ביליתי במשחק, לא קרה פעם אחת שדיאלוגים חזרו על עצמם (גם במקרים שנפסלתי כמה פעמים). ההקפדה על כך תורמת המון לחוויה והיא לא-פחות ממדהימה.
בסופו של דבר, Deathloop הוא משחק שמצריך סבלנות. אם תצליחו להתרגל לקונספט במרכזו ולממשק שמעט מקשה על ההתמודדות עמו, תגלו סיפור מדע-בדיוני פתלתל וחוויית אקשן כיפית למדי שמשאירה הרבה מהבחירות בידיכם. תוכלו להתגנב, להתחמק או להסתער ובדרך להשתמש במגוון סט-אפים שונים של נשקים ויכולות. גם בהיותה קולחת ומהנה, לא מדובר במשחקיות שלא ראינו בעבר, והדמיון ל-Dishonored (גם הגרפי אגב) ומשחקים מהם שאב-השראה, אכן ניכר למדי. אולם מבחינה רעיונית, אולפני ארקיין יגרמו לכם להפעיל את הראש, ביותר מדרך אחת, שוב ושוב - עד שתצאו מהלופ. זה, לטעמי, הישג מרשים במיוחד.
"דת'לופ" (Deathloop) זמין עכשיו לקונסולת ה-PS5 וכן למחשב האישי. המשחק מופץ בישראל על-ידי עדלי יונייטד.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.