top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

"קפטן מארוול" - ביקורת סרט

עודכן: 14 ביולי 2023

צפינו ב"קפטן מארוול" החדש של מארוול כדי שאתם לא תצטרכו. ביקורת.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!


"קפטן מארוול" הוא הסרט הגרוע ביותר ביקום הקולנועי של מארוול.

כן, אמרתי את זה עכשיו.

כן, אני רציני.

כן, כמעריץ שלא מפספס אף סרט בפרנצ'ייז – גם אותי זה מבאס.

וכן, יותר מ"איירון מן 2" או "הענק הירוק".

זה פשוט סרט גרוע.


הייתי רוצה לספר לכם על מה הוא, אבל האמת היא שאני לא כל-כך בטוח, בין השאר כי יש פה בערך שלושה סיפורים שונים שנשזרים אחד בשני בצורה גסה, רופפת ושטחית. אולי כדאי להתחיל מהסוף: עד עכשיו אין לי מושג מדוע בעצם קוראים לגיבורה קפטן מארוול. אף אחד לא מכנה אותה בשם הזה אפילו פעם אחת והוא בכלל שייך לדמות אותה מגלמת אנט בנינג, ששמה הוא מאר-וול.

קפטן מארוול עצמה בכלל נקראת תחילה וירס. היא קמה יום אחד באיזה כוכב לכת שקר-כלשהו וקולטת שיש לה זכרונות שרודפים אותה, להם היא צריכה למצוא הסבר. בינתיים היא מתאמנת עם ג'וד לאו בתפקיד סתמי ומגוחך (תחזור כבר לעשות סרטים רציניים), שמנסה ללמד אותה לשלוט בכוחותיה המסתוריים. זה לא ממש הולך לו.


בדרך לא דרך, היא מגיעה בסופו של דבר לכדור הארץ ופוגשת את ניק פיורי – סמואל ל. ג'קסון תחת מעטה CGI מרשים, שגורם לו להראות צעיר ב-30 שנה – ואת הסוכן פיל קולסון היקר בתחילת דרכו. אלו הן שנות ה-90 העליזות והעלילה למעשה מתרחשת הרבה לפני רוב אירועי היקום הקולנועי של מארוול.

מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם
מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם

באופן כללי, הסרט צבעוני מאוד, יש בו עבודת אפקטים יפה, לעיתים רחוקות מבליחות בו בדיחות משעשעות ובסך הכל, למרות מחסור חמור באירועים מלהיבים, מסעירים או מרגשים, הוא שומר על קצב. אבל זהו, בכך מתחילות ונגמרות מעלותיו. כל השאר ברמה ירודה נורא, שלא מתאימה ולו במעט לרף שמארוול הציבה עד היום.


זה מתבטא בדבר הבסיסי ביותר: דמות הגיבורה. ברי לארסון היא שחקנית שאני אוהב, מאוד נהניתי לראות אותה ב"חדר" ושמחתי כשהיא זכתה על תפקידה בו באוסקר. ללארסון יש מנעד הבעות רחב, היא יודעת לעורר אמפתיה כלפיה בקלות, היא משכנעת, כריזמטית וגם יפהפייה – יש שיגידו, כל מה ששחקנית צריכה. כמו-כן, ב"קונג: אי הגולגולת" היא כבר הוכיחה את כישוריה גם בסרטים קלילים יותר.


אלא שתכונותיה אלו לא זוכות לביטוי במקרה שלנו. אני לא חושב שזה באשמתה – ולמען האמת, מעצבנות אותי הירידות עליה כאחראית המרכזית – כי האשמה צריכה להיות מוטלת על צמד הבמאים. הוראות הבימוי שהיא קיבלה וגם התסריט הכל-כך עלוב איתו עבדה, לא מאפשרים לה לזרוח ולהציג את יכולותיה האמיתיות.

מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם
מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם

הדמות הראשית, שחייבת להיות עוגן רגשי ראשוני ומובהק עבור הצופה, פשוט רחוקה, קרה ומנותקת. זה נורא. הדבר נובע לא רק מהמחסור של הפרוטגוניסטית במניע (עד שלב מאוחר מאוד היא פשוט נסחפת באירועים ולא באמת משפיעה או מובילה), כי אם גם בידע שהתסריט מספק עליה: חוץ מכמה הבזקי פלאשבק דלים ושרירותיים, שנדמה שנעשו כלאחר יד, גם אחרי שעתיים של סרט אין לי מושג מי הדמות הזאת. היא אמיצה, קשוחה, רוצה להציל את העולם... יופי. מה מייחד אותה?

אם נסתכל ונחשוב על דמויות אחרות ביקום הקולנועי של מארוול, נראה בקלות כי לכל אחת מהמרכזיות (ואפילו כמה שלא) קיים הייחוד שלה. מאפיינים שנבנו בהקפדה, מחשבה ויצירתיות (גם אם מקורם בקומיקס, זה לא האישו). "קפטן מארוול" לעומת זאת, מנסה לדחוס עלילות שיכולות להספיק לשלושה סרטים – לסרט אחד. כתוצאה מכך, הוא מאבד גם את אפיון הגיבורה, גם את הדינמיקה בינה לבין דמויות המשנה וגם את סיפור המסגרת. אף אחד מהם פשוט לא מעניין או מעורר הזדהות, כי צמד הבמאים-תסריטאים, אנה בודן וראיין פליק, לא טרח להתעמק בכלום.


אפילו אירועים רציניים, שעוררו סקרנות בקשר לטבעם מבעוד מועד, נפתרים בסרט בכזו קלות, בדיחות הדעת וזלזול, כאילו לא עברנו עד עכשיו עשרים סרטים ביקום הקולנועי שחגג לא מזמן פאקינג עשר שנים. ההתייחסות הזו היא לא-פחות מחוסר כבוד עבור שאלות שעלו ונבנו במשך שנים רבות כל-כך. לעזאזל, אני מתעצבן רק מלכתוב על זה.

מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם
מתוך "קפטן מארוול" | צילום: באדיבות פורום פילם

תוסיפו לכך את האקשן הבינוני ומטה (בחיי, אין אפילו סצנת פעולה אחת זכירה), את חוסר המקוריות (סיפורי מקור כבר לא יכולים להרשות לעצמם להיות בנאליים) ואת המראה המגוחך וחסר האמינות של חייזרי גזע הסקרולס הירוקים (נראה כאילו הם נשלפו מהסרט "בהיר" של נטפליקס, עם וויל סמית') וקיבלתם בקלות את הסרט הכי גרוע ביקום הקולנועי של מארוול. גם העובדה שבן מנדלסון ("שחקן מספר אחת", "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים") משחק את אותה דמות נבל שוב ושוב בסרטים שונים, לא מאוד תורמת בלשון המעטה.

הדבר המצער מכל, הוא להסתכל אחר-כך בקרדיטים ולראות שאשכרה חמישה אנשים שונים כתבו את התסריט הפעם – זה בהחלט מסביר כמה דברים. בעיקר, זה מעיד, על חוסר החזון והייחוד הניכרים והיותה של היצירה כל-כך גנרית ומבולגנת.


לסיכום, "קפטן מארוול" הוא לחלוטין לא הסרט שראוי למקום של כבוד לפני צאת "הנוקמים: סוף המשחק", ממש לא הסרט לו ראויה גיבורת העל הראשונה שזוכה לסרט משלה ביקום הקולנועי של מארוול – וחשוב מכל, בהחלט לא הסרט שמגיע לנו.


דירוג סופי: 40 בקולנוע.


נ.ב.

סצנת הפוסט-קרדיטס הראשונה מספקת יותר מכל הסרט.

סצנת הפוסט-קרדיטס השנייה מפגרת ומיותרת נורא. אל תמתינו ותבזבזו עשר דקות מחייכם בשבילה.

אם כבר גיבורות נשיות, "אליטה: מלאך קרב" עדיין מציג.

 

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.

Comments


bottom of page