"השתיקה" - ביקורת סרט

סרט האימה החדש של נטפליקס "השתיקה", מנסה להמשיך ולרכוב על ההצלחה של "מקום שקט" ו"קופסת הציפורים" – והפעם, התוצאה כבר איומה ונוראה.

אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.

הסרט מבוסס על ספרו באותו השם של טים לבון ומספר על משפחה שמנסה לשרוד לאחר שיצורים מעופפים רצחניים, שמאתרים את קרבנותיהם באמצעות הקול, משתחררים ממערה עתיקה וטורפים את כל הנקרה בדרכם.

הדבר החיובי היחיד שניתן להגיד על השיממון הזה הוא שיש בו שתי סצנות סבירות – אחת עם מטחנה ענקית ונחש ושנייה עם טלפונים. למרבה הצער, שתיהן לא מצליחות באמת להפחיד או להיות אפקטיביות כל-כך ונגמרות הרבה יותר מדי מהר.

את הסרט ביים ג'ון ר. ליונטי, שאחרי "אפקט הפרפר 2" או "אנאבל" אין באמת טעם לצפות ממנו להרבה, אך גם בלי לצפות לדבר מדובר בביזיון. כמות הקלישאות בסרט עצומה, חוסר המקוריות מזעזע, האפקטים זולים ונראים כמו אלו של סדרת זומבים פופולרית ב-AMC ופיתוח דמויות מינימלי זו כנראה בכלל בקשה מוגזמת.

כך למשל, סטנלי טוצ'י מגלם את אב המשפחה שחוץ מזה שהוא ישן עם נעליים ועבד כקבלן בניין, אין שום מושג מייחד את הבן-אדם הזה. הבת שלו, בגילומה של קירנן שיפקה (או אמה ווטסון - הגרסה לעניים), היא חירשת שאיכשהו מדברת ללא שום לקות ויש גם את הסבתא, האמא והילד שלא עושים כלום והדוד גלן המגניב שאוהב נשקים. וואו, איזה מגניב הוא.

הייתי אומר שהנחמה הגדולה מכולן היא שהשטות הזאת נמשכת רק שעה וחצי, אבל זה מרגיש הרבה יותר. איך שלא יהיה, אין שום טעם לבזבז זמן על "השתיקה" – לא חסרים תכני אימה איכותיים ממנו בקולנוע ובנטפליקס גם יחד.

דירוג סופי: 30 בקולנוע.

---

מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️