"בלתי נראה" - ביקורת סרט

"בלתי נראה" – מותחן האימה החדש בכיכובה של אליזבת מוס – הוא מסרטי הז'אנר החכמים והנבונים שנעזרים בפחד, בבעתה ובאווירת האימים כדי לדון בשאלות על עתיד האנושות, בעידן בו האדם ניצב נגד הטכנולוגיה.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

אין מדובר בקונספט פורץ דרך, סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" משתמשת בו כבר קרוב לעשור במבנה אנתולוגי, שמנסה ללכוד כל פעם אספקטים שונים בכל הנוגע לפיתוחים טכנולוגיים הרסניים. אפשר גם לחזור עשרות שנים אחורה ולהגיע אל "2001: אודיסיאה בחלל" החלוצי או אפילו למצוא דוגמאות מכמה סרטי גיבורי העל בעשור האחרון – "הנוקמים: עידן אולטרון" או "ספיידרמן: הרחק מהבית" למשל – הבולטים בשאיפתם לבטא רעיונות מעין אלו בסרטים פופולריים.

אבל משהו בדיוק כמו "בלתי נראה" רואים מעט מאוד בקולנוע. סרטי אימה שבוחנים עתידנות והשלכות דסטרוקטיביות של עולם מתקדם ומפותח, פשוט לא נעשים מספיק. למעשה, חוץ מ"אקס מאכינה" של אלכס גארלנד או Unsane של סטיבן סודרברג, קשה לי לחשוב על דוגמאות נוספות מהשנים האחרונות.

במובן זה, לי וואנל, הבמאי-תסריטאי מאחורי "בלתי נראה", מצא לעצמו נישה כמעט-בלעדית בהוליווד. סגנון אותו הוא החל לפתח בנחישות כבר לפני שנתיים עם "משודרג", ושבניצניו ניתן היה אפילו לחזות כבר בסרט הראשון שכתב – "המסור". בשלושת המקרים, וואנל לא מציג גישה חיובית כלפי החברה, בסרטיו טבועה פסימיות חזקה שמזהירה מפני הכיוונים האפשריים והמטרידים אליהם האנושות עלולה להגיע.

"בלתי נראה" לוקח כיוון שונה מהנובלה של ה.ג'. ולס עליה הוא מבוסס או מהעיבוד הקולנועי שנעשה לה ב-1933. הפסימיות שבו מבוטאת באמצעות סיפור על גיבורה שזה עתה סיימה מערכת יחסים רעילה. כשהיא מנסה לחזור לשגרה ולחיות חיים נורמליים, יישות בלתי-נראית שהיא חושדת כי היא בן-זוגה לשעבר, מתחילה לרדוף אותה ולהפוך את חייה לסיוט מתמשך. התוצאה היא מלחמה לא רק ברודף המסתורי, אלא גם בסובביה, בעולם שמסרב להאמין כי אדם רואה ואינו נראה יכול בכלל להתקיים.

מתוך "בלתי נראה" | צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

מוס עצמה נהדרת וטבעית בתפקיד ונדמה כי היא כבר רגילה לגלם נשים שנרדפות על-ידי כוחות הגדולים מהן. לאור תפקידה המצוין ב"סיפורה של שפחה", הנוכחות שלה כאישה שנלחמת במערכת דכאנית ומשומנת היטב באה לידי ביטוי בצורה האולטימטיבית. זאת בניגוד ליתר הקאסט, שנותר מנומנם בהשוואה אליה ואולי לטובה, כי זה לחלוטין הסרט שלה.

מאחורי הקלעים, וואנל נעזר גם במלחין בנג'מין וולפיש ("זה", "בלייד ראנר 2049" יחד עם האנס זימר) ובצלם איתו עבד קודם על "משודרג" סטפן דוסקיו. ביחד בוראים השלושה סצנות מוקפדות ומותחות, שנבנות בהדרגה ומנצלות היטב בממד הזמן. במקום הקפצות והבהלות, וואנל משתמש בזמן מציאותי וממשי ומותח ומשחק עם הציפיות בצורה מעוררת הערכה. חלק מהאפקט הפסיכולוגי של הסרט, טמון בידיעה או אפילו ברצון שלנו, כצופים שמכירים סרטי אימה פופולריים, שיקרה משהו ושניבהל – ו-וואנל ער ומודע לכך בצורה חד-משמעית.

אם לא די בכך, "בלתי נראה" בוחן כאמור גם מערכות יחסים במשבר. בכך הוא מצטרף לאותנטיות של "מידסומר" ו"מי שעומד מאחורי" מהשנה החולפת, שנעזרים באימה כדי לדון ביחסים שבינו לבינה ולהעביר מסרים אוניברסליים וחוצי-ז'אנרים. למרות נקודות עלילתיות בהן קצת יותר חוצפה, מקוריות ותעוזה היו מועילות, בסופו של דבר כל התרכובת הזו עובדת נפלא ויוצרת מותחן אימה חכם, מעורר מחשבה ומעל לכל מבדר.

דירוג סופי: 80 בקולנוע.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.