4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
עודכן: 24 בפבר׳
המציאות שאנו חיים בה היא לא המציאות האמיתית. זוהי הנחת היסוד של עשרות יצירות קולנועיות וטלוויזיוניות, שמבקשות מאיתנו – כל אחת בדרכה – להרהר ולחשוב על טיב הקיום שלנו ומשמעותו. אותו הדבר נכון גם לגבי המופע של טרומן (The Truman Show).
למי שלא מכירים, את הסרט ביים ב-1998 פיטר וויר (אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם, העד), במאי אוסטרלי שיציין באוגוסט השנה את יום הולדתו ה-79 - ולמרבה הצער לא ביים סרט חדש משנת 2010. במרכז הסיפור ניצב טרומן ברבנק, בגילומו של ג'ים קארי, שזכה על הופעתו הנפלאה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הראשי הטוב ביותר.
טרומן חי בסך הכל חיים פשוטים. הוא סוכן ביטוח בחברה מצליחה, יש לו שכנים חייכניים וחביבים וחבר ילדות איתו הוא יכול לדבר על הכל. אבל מה, אוף גורם אנושי בסביבתו הוא לא אמיתי וכולם מסביבו הם למעשה שחקנים וניצבים בתכנית הריאליטי הגדולה בעולם, שעוקבת אחר חייו מהרגע בו נולד.
כשמדברים על מציאויות מדומות, בדרך-כלל יקפצו לראש עולמות בינאריים, דיגטליים וממוחשבים – כאלו שקיומם תלוי ונגזר מהעולם הממשי. לעומת זאת, המקרה של טרומן מיוחד ושונה לחלוטין, כי הוא תוצאה של בני-אנוש, בשר ודם, שמשתמשים בעורמה ובתחבולות כדי לשטות באדם אחר. או במילים אחרות: מה אם כל העולם בעצם עובד עלייך?
תופתעו או לא, אך מאז צאתו של הסרט בשלהי שנות ה-90, כמה וכמה פסיכולוגים נדרשו לשאלה הזו – מה שהוביל את צמד האחים לבני משפחת גולד, ג'ואל (פסיכיאטר במקצועו) ואיאן (נוירופילוסוף), לטביעת המונח "תסמונת המופע של טרומן". תופעה בה אנשים סובלים מדלוזיה מגלומנית, שגורמת להם להאמין כי חייהם הם מופע מבוים או תוכנית ריאליטי.
גם בכך, ייתכן שהתסריטאי אנדרו ניקול (מה קרה בגטקה?, עולם הזמן) שכבר מנוסה בז'אנר המדע הבדיוני, הקדים את זמנו ויצר פתח מהותי לשאלות שמעסיקות אותנו בייחוד בעידן הדיגיטלי העכשווי. ימים בהם ניתן להיחשף לכמויות אסטרונומיות של מידע בלחיצת עכבר ולאתגר את תפיסת המציאות מכיוונים שונים: חלום אחד מתמשך, עולמות מתוכנתים וסרטי ז'אנר נוספים שחוקרים את טבעה של המציאות. או במקרה שלנו ועם פרפרזה לשייקספיר: "כל העולם במה ורק טרומן איננו שחקן".
בסופו של דבר, נדמה לי שהמפתח לסרט כולו – על רעיונותיו האלוהיים, הדטרמיניסטיים או מעצבי התודעה – טמון בדיאלוג אחד קטן אך קריטי בחשיבותו. "שום דבר לא היה אמיתי?" שואל טרומן את כריסטוף (בגילומו של אד האריס), יוצר תוכנית חייו. "אתה היית אמיתי. זה מה שהפך אותך לכל-כך טוב לצפייה", הוא משיב.
ואולי זוהי למעשה התורה כולה: כי גם אם לשום דבר סביבנו אין משמעות, גם אם הכל שקר ובדיה, גם אם מה שנעשה הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש, גם אז – האמת הפנימית שלנו, התכלית שאנו מוצאים בקיום, הייעוד שאנו מציבים לעצמנו, אלו הדברים החשובים מכל.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
Comments