רובין הוד מודרני: "הדוכס" משעשע ומתוק, אך אולי היה עובד טוב יותר בפורמט אחר

למעלה מששים שנה אחרי שהתרחש, אחד מסיפורי השוד המשונים בהיסטוריה זוכה לראשונה לעיבוד למסך הגדול, כדרמה-קומית קלילה שמעלה חיוך ועושה נעים על הלב. הבעיות מתחילות לצוץ ברגע שהסרט מודע לכך. "הדוכס", ביקורת.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

בשנת 1961 ממשלת בריטניה רוכשת ציור מאת פרנסיסקו דה גויה - דיוקן של הדוכס מוולינגטון, הגיבור הצבאי שניצח את נפוליאון בקרב ווטרלו. תשעה-עשר יום לאחר שהוצג לראשונה במוזיאון הגלריה הלאומית בלונדון, הציור נגנב. אולי הפועל "נגנב" קצת מחמיא לשודד שלו - קמפטון בנטון, שלא רק שהחזיר את היצירה, אלא גם התוודה שביצע את המעשה למען ביטול אגרת הטלוויזיה הציבורית בקרב אוכלוסיית הקשישים של בריטניה (דבר שלא קרה עד לשנת 2000). האם פעולתו זו אכן נחשבת לגניבה? אולי יהיה נכון יותר לומר "השאלה". זה הרקע לסרט החדש הדוכס, בכיכובם של ג'ים ברודבנט והלן מירן.

רובין הוד מודרני? מתוך "הדוכס" | באדיבות פורום פילם

קמפטון בנטון (ג'ים ברודבנט), הוא נהג מונית אנגלי בן 60, אוטודידקט, לוחם צדק במסווה של רובין הוד שמתנהג יותר כמו דון קישוט. יחד עם אשתו דורותי (הלן מירן) ושני בניו – ג'קי (פיון וייטהד) וקני (ג'ק בנדאירה) - הם מתגוררים בשכונת פועלים בניוקאסל, שבצפון מזרח אנגליה. לאחר שישב בכלא מספר ימים בעקבות אי-תשלום אגרה עבור צפייה בטלוויזיה הציבורית, מחליט קמפטון לנסוע ללונדון ולהוציא את הסיפור החוצה לעולם. תקוותו הגדולה: לקבל הכרה מחברי הפרלמנט או לפחות כותרת יפה בעיתון.

להפתעתו הרבה, פנייתו לא נלקחת ברצינות, מה שנותן לו את הלגיטימציה לרעיון המופרך - לגנוב את ה"דוכס", יצירת האמנות שכל אנגליה מדברת עליה כרגע. את הציור המפורסם הוא מחביא בארון הבגדים שלו תוך כדי שהוא שולח תביעות כופר, ובהן הדרישה לטפל כראוי באוכלוסיית הקשישים בבריטניה. במילים אחרות, בנטון איננו עושה זאת בשביל הכסף, אלא משמש כקול זעקתם של מחוסרי היכולת שלא יכולים לנקוט במעשים.

קול זעקה. מתוך "הדוכס" | באדיבות פורום פילם

הדוכס הוא סרטו האחרון של הבמאי רוג'ר מישל (נוטינג היל), לאחר שנפטר בפתאומיות בספטמבר האחרון. הסרט לרגע לא עוצר, תמיד דוהר קדימה, ולכל אורכו מתנהג כמו קלאסיקה ישנה שנלקחה ממדף גבוה בארכיון. הדבר מתבטא במבע קולנועי שלפרקים חוצה המסך למספר חלקים, כיאה לז'אנר סרטי שוד, תוך כדי שילובם היפה של קטעי ארכיון ישנים ובמרכזם לונדון של אותם ימים. כמו-כן, כל הרגעים בהם קמפטון נראה על המסך הם חגיגה: האנרגיה שמביא עמו ג'ים ברודבנט צעירה ונפלאה והזיווג בינו לבין הלן מירן כל-כך אמין - אלמנט שרק מוסיף אותנטיות לסיפור המופרך.

עם זאת, לעיתים נדמה שלרוב הדמויות בסרט מאוד נוח עם כל מה שנקרה בדרכן. לדוגמה, קמפטון נכנס ויוצא פעמיים מבית הכלא, והתגובה של אשתו לכך נראית כאילו שלחה אותו להביא מצרכים מהמכולת, והוא איחר לחזור בכמה ימים. הסיטואציות שמפיל קמפטון על זוגתו וילדיו מתגלות אמנם כמורכבות, אך פתרונן או משקל ההתייחסות אליהן לפעמים מרגיש קל ופשוט מדי, עד לביטול השעיית הספק. ניתן היה לנסות ולהסביר מדוע אדם מבוגר כמוהו מתנהג בחוסר-אחריות, כזה המקפץ בצעדי ריקוד מטעות אחת לאחרת, אך הסרט לא באמת מבזבז על כך זמן. הוא עושה הכל כדי להמשיך עם החגיגה מבלי להבין מהן ההשלכות הממשיות למעשי הדמויות.

זיווג מושלם. ג'ים ברודבנט והלן מירן מתוך "הדוכס" | באדיבות פורום פילם

אחד מקווי העלילה המשניים הוא טרגדיה משפחתית, המספרת על בתם הצעירה של קמפטון ודורותי שנהרגה בתאונת אופניים. קו העלילה אמנם חושף עוד חתיכה מהזוג, אך לעיתים הדבר מרגיש כמו כלי תסריטאי שנוצר בעיקר עבור דמותה של דורותי. כמו מסע מקביל לבעלה, אותו היא עוברת לבדה עד להשלמה עם מות ביתה. קמפטון לעומתה מוציא את הכאב דרך כתיבת מחזות כושלים, אך תמיד דואג לשדר אופטימיות גם כשהדברים לא הולכים כמו שצריך. זהו גם סוד הקסם של הדמות: לוחם אמיתי כמוהו לא יראה חולשה לעולם. הוא ימשיך להיאבק גם כשהכל מסביב יראה אבוד, יעטה על פניו חיוך רחב, ותמיד יתמקד בחצי כוס התה המלאה.

לאורך הסרט, התקשיתי שלא לתהות האם הנפח של הסיפור, מופרך ככל שיהיה, מחזיק כסרט באורך מלא או שאולי סרט קצר היה עושה את אותה העבודה ואולי אפילו טוב יותר. כך או אחרת, הדוכס דאג להשאיר אותי מחויך לכל אורכו, דבר שאין להקל ראש לגביו. קמפטון בנטון התברך באופטימיות, אהבת אדם ועזרה לזולת - וזו הגדולה האמיתית של היצירה. גם בחדר הכי חשוך, תמיד יש לחפש אחר נקודת האור.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.