top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

"עוד ניפגש": הדוקו-ריאליטי המרגש של כאן 11 מצליח להפתיע

עודכן: 26 בפבר׳

מרגש, נוקב ועוצמתי הרבה יותר: "עוד ניפגש", סדרת הדוקו-ריאליטי של כאן 11, חתמה אמש את עונתה השנייה - והיא עשויה לגרום לכם לדמוע כבר מהפרק הראשון.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 


הפורמט פשוט: חמישה משתתפים מבקשים לחדש קשר עם קרוב משפחה שהתנתק מחייהם בעקבות יחסיו לדת, בין שאחרי יציאה בשאלה ובין שבחזרה בתשובה. תחילה, הם מתלווים לאדם המכונה "שליח", המנסה לתווך בין העולם ממנו מגיע המשתתף לבין העולם בו נמצא קרוב המשפחה שהתנתק. במהלך 36 השעות הראשונות למפגש עם השליח יאלץ המשתתף לשתוק, להקשיב ולעקוב אחרי המלווה שלו. ימי השתיקה הללו יוצרים מתח ודרמה - אנו לא מכירים את השליח ואת עולמו ודווקא דרך שתיקה, הקשבה והתבוננות חיצונית ללא שאלות, מתברר כמובן שניתן ללמוד הרבה על אדם וחייו.


מיד לאחר מכן, המשתתף והשליח עומדים לעבור יחד מסע בו יחליט המשתתף: האם הוא באמת רוצה לחדש קשר עם קרוב משפחתו? האם הוא מוכן לנסות ולהבין את עולמו של האחר? כל זאת בזמן ששאלות על דת, אמונה, קבלת האחר וקשרי משפחה מרחפות סביבם.

זהו פחות-או-יותר הקונספט של עוד ניפגש, מבית כאן 11. העונה הראשונה של הסדרה יצאה במאי 2020, וליוותה חמישה חילונים המבקשים לחדש קשר עם קרובי משפחה דתיים וחרדים. כשהסדרה הגיחה לראשונה לאוויר העולם הבאז היה חזק, אך היא לא צלחה. היא הואשמה בכך שהיא סתם עוד תוכנית ריאליטי שטחי ורדוד. כזו שנוגעת בנושא עוצמתי ומשמעותי לישראלים, אבל במקביל מתעלמת מהאמוציות הקיימות במפגש בין שתי האוכלוסיות החזקות הללו. כמו-כן, נאמר על הסדרה שהיא סירבה לגעת באמת באחד הקונפליקטים המשמעותיים ביותר במדינת ישראל, הקונפליקט החילוני-דתי.


לפיכך, כשעלתה העונה החדשה הייתי קצת סקפטי ולא מיהרתי לצפות בה. אולם באחת הפעמים בהן ישבתי מול הטלוויזיה ולא הצלחתי לבחור במה לצפות, החלטתי לתת צ'אנס. עד מהרה, מצאתי את עצמי ממשיך לעוד פרק ועוד פרק מבלי שיכולתי לעצור את הרטיבות שהחלה מתגנבת לעיני. בעונה הנוכחית, בשונה מהקודמת שהייתה מורכבת רק מחילונים, משתתפות שלוש אימהות חרדיות – מוריה לוי, רותי בריכטא ובת-שבע דמארי. שלושתן מגיעות מזרמים שונים מתוך העולם החרדי, אך כולן בעלות החלטה משותפת להשיב לחייהן את הילד או הילדה איתם אבד הקשר.

יהודה מאיר. מתוך "עוד ניפגש" עונה 2 | באדיבות כאן 11
יהודה מאיר. מתוך "עוד ניפגש" עונה 2 | באדיבות כאן 11

נוסף על כך, אנו מתלווים לגל רובין ויהודה מאיר, שעזבו את הדת בסערה ויחד עם עזיבתם איבדו את הקשר עם קרובי משפחתם. במקרה של גל - מדובר באביה; ובמקרה של יהודה - אחותו הגדולה.


כאדם המגיע מבית דתי, אבל כיום חיי חיים חילונים לגמרי, הצלחתי להבין (גם אם ללא הסכמה) את שני הצדדים. מצד אחד, האימהות מרגישות כישלון חינוכי בכך שילדיהן עזבו את הדרך, וקל לנו כצופים להסתכל מהצד ולחשוב: זה הילד שלך תקבלי אותו כמו שהוא ונסגור את הבאסטה. מהצד השני, חשוב לזכור שמבחינתן ילדיהן בחרו לנטוש את דרך חייהן ובכך בעצם את דרכם החינוכית של ההורים.

כמובן, ילדים הם דרך ההמשך הישירה של ההורים; כל הצלחה שלהם ממלאת את ההורה בגאווה עצומה, ולכן כל כישלון שלהם (בעיני המתבונן וודאי, ובכל זאת) יחשב כהרסני אפילו יותר מכישלון של ההורה עצמו. בזכות אהבתם הבלתי פוסקת לילדיהם, הורים חושבים שהם יכולים לבצע עבורם את הבחירה הנכונה כיצד לחיות - ולעיתים שוכחים שאין דרך אחת לחיים נכונים.


גל ויהודה בחרו לצאת בשאלה, צעד מורכב ואמיץ מפני עצמו, ועם זאת יותר נוח לעיכול מצד הצופה מכיוון שקל להזדהות עם הצד שלהם. הם בחרו כיצד ברצונם לראות את חייהם, בעקבות מיאוס שמצאו בדת, ועדיין משהו בלב שלהם הרגיש חסר. במהלך המסע הם ילמדו יחד עם שותפיהם החרדים שעל-מנת לקבל את האחר - חובה להבין את מניעו ודרכיו. זהו תהליך קשה ומלווה באי-נחת ובכאב, ברם בסופו של דבר משתלם.

בת-שבע דמארי. מתוך "עוד ניפגש" עונה 2 | באדיבות כאן 11
בת-שבע דמארי. מתוך "עוד ניפגש" עונה 2 | באדיבות כאן 11

חשוב לזכור כי ה"אני" מהווה את המרכז, שביחס אליו כל השאר מצטייר כשולי ופריפריאלי. האחר מופיע לשלילה, כי הוא הרי כל מה שאני לא. הוא לא תואם את השקפתי הפילוסופית, אמנותית, אסתטית, פסיכולוגית ובאופן כללי הוא פשוט זר עבורי. עוד ניפגש מזכירה לנו כי רק לאחר עבודה ותהליך של הכרה אודות עולמו של האחר, נוכל להבין את הלגיטימציה שנמצאת בדרכו. לכן עבורי, המשתתפים הם סוג של גיבורים: הם נלחמים כנגד כל מה שמוכר להם, יוצאים מן העולם האהוב שלהם לתוך עולם זר ושונה, המתנגש עם כל הערכים בהם הם דוגלים - וזאת אך ורק כדי לפגוש את קרוביהם. זהו צעד אמיץ, מרגש ולא מובן מאליו בכלל.

עוד ניפגש מצליחה לרגש ולתפוס בחוזקה עם האמירה השחוקה והפשוטה, אך הכל-כך נכונה ואקטואלית: על-אף השוני וההבדלים בינינו, ולמרות שאנחנו לא מסכימים על הכל, אנחנו יותר דומים משחשבנו. כולנו מאמינים באהבה, משפחה וכבוד הדדי, ואולי הפערים בינינו אכן ניתנים לגישור אם רק נלמד להכיל ונכבד קצת את האחר.

 

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.

Commentaires


bottom of page