- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
עודכן: 14 ביולי 2022
הספר הירוק (The Green Book) מבוסס על סיפורם האמיתי של טוני ליפ (ויגו מורטנסן) ודון שירלי (מהרשלה עלי): בשנות השישים באמריקה, היה הראשון, בחור איטלקי ממעמד הפועלים, נהגו הפרטי של השני, פסנתרן ג'אז אפרו-אמריקאי.
היצירה מציגה את החברות יוצאת הדופן שנרקמת בין השניים, במהלך מסעותיהם המגוונים במדינות הדרום בארה"ב, אז שררה גזענות רבה באותם האזורים. אם כבר שמעתם קצת על הסרט, בטח נתקלתם בהשוואה המתבקשת שלו ל"הנהג של מיס דייזי", ואכן הוא לחלוטין מעין גרסה מהופכת שלו.
ההשוואה שלי אולי תיראה מעט מוגזמת, אבל יותר מכל הסרט הזכיר לי את "פורסט גאמפ". לא מבחינת איכות הסרטים, כי-אם במדד המתיקות שלהם. יש ל"הספר הירוק" איזו תמימות ילדותית כזו שקצת נעלמה מהקולנוע העכשווי: זמן רב לא ראיתי סרט כל-כך מתוק, שמתגבר בקלות יתרה על הקלישאות והקיטש המלווים אותו, ואף מנצל אותם כמה שיותר לטובתו.
במילים אחרות, כבר מהדקות הראשונות ברור היטב לאן העלילה תתקדם. אבל זה לא העניין, כפי שהסרט מדגים – המסע עצמו הוא שחשוב. הכיף, ההומור והבדיחות במהלכו, ערכי האחווה והחברות שזוכים לביטוי, הטבעיות בה גם אנשים שונים, שבאים מרקע אחר לחלוטין – יכולים להפוך לחברים הכי טובים.
את הסרט ביים פיטר פארלי, האיש שהביא לנו בשנות ה-90 את "טיפשים בלי הפסקה". נוסף על כך, הוא גם כתב את התסריט, יחד עם בריאן קארי וניק ואללונגה (בנו של טוני ליפ האמיתי). שלושתם מועמדים עכשיו לאוסקר על התסריט הטוב ביותר.
בשורה התחתונה, "הספר הירוק" עובד ובגדול לא מפני שהוא מיוחד או מהפכני, אלא דווקא כי הוא ההפך הגמור. יש קסם בתמימות שלו. במתיקות המתפרצת. באנרגיות, באלגנטיות ובקלאסיות המיושנת הזו.
הרבה מכך, גם בזכות הופעות המשחק הנהדרות והמדויקות של מורטנסן ועלי, בלי ספק שניים מטובי השחקנים שפועלים כיום. הם הלב הפועם של הסרט ואלו שהופכים אותו לממתק הצנוע, אך הכל-כך כובש ויפהפה של עונת הפרסים הנוכחית.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.
Comentários