"גולדה" מצליח לצמרר ולגעת בצלקת הישראלית, במיוחד הודות לאספקט אחד בו

עם קאסט שכולל כוכבים הוליוודים לצד ישראליים, והלן מירן אחת בראש, סרטו החדש של גיא נתיב מצליח לרתק, לזעזע ולהכניס אותנו לנבכיה של מלחמת יום הכיפורים. "גולדה", ביקורת.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

גולדה הוא סרטו החדש של הבמאי הישראלי זוכה פרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר, גיא נתיב (סקין, 2018). הפעם הוא מגיע עם ארסנל תותחים כבד, במרכזו הלן מירן בתפקיד גולדה מאיר, לייב שרייבר (סולט, ריי דונובן) כמזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר וקמיל קוטין (בית גוצ'י) המגלמת את לו קדר, מזכירתה של גולדה. לצידם, נתיב לא פוסח גם על תוצרת מקומית משובחת – דביר בנדק בדמותו של ראש אמ"ן אלי זעירא, ליאור אשכנזי בתור הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר ורמי הויברגר שמגלם את משה דיין.

גיבורה בעולם ושנויה במחלוקת בארצה, גולדה מספר כמובן על ראש ממשלת ישראל לשעבר, הגברת גולדה מאיר זכרה לברכה, בימיה החשוכים ביותר. מדובר בסיפור טרגי ומעמיק המתפרס על הימים שלפני מלחמת יום הכיפורים, מהלכה ואחריתה, במסגרתו מתואר רצף האירועים מעיניה של מאיר, המוקפת קבינט גברי, מוצפת חרדות ואפופת עשן סיגריות.

אפופה בעשן סיגריות. הלן מירן כגולדה מאיר, מתוך "גולדה" | צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

תחילת העלילה פוגשת את גולדה בימיה האחרונים, ומראה מתוך עיניה הטרודות את התגוללות האירועים הקשים, המאבק הנועז וניהול מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בהיותו נרטיב ידוע מראש, גולדה הוא פחות ביוגרפיה משהוא דרמת מלחמה, העוסקת במלחמה הדרמטית עליה מנצחת מאיר. היא נאלצת להתמודד עם סופות מבפנים ומחוץ, כשבין מתקפה למגננה עליה להילחם בהתקפי חרדה מצמררים, טיפולים בסרטן אותם היא מסתירה מעיני כל ודרג צבאי בכיר שלעיתים לא מתפקד כראות עיניה.

חלק ניכר מהדיאלוגים בסרט הם חדים, נוקבים, ברוח התקופה ומעבירים את המסר בצורה חלקה ואיכותית. הקרדיט לכך נזקף לזכות ניקולס מרטין, שתרומתו ליצירה כתסריטאי השאירה אותי צמוד למסך ונפעם מכוחן של המילים לאורך ההקרנה. למרות זאת, הסרט לא נשען יותר מדי על מילים ומשתמש במספר רב של אמצעי מבע וכלים אומנותיים מגוונים כדי להטמיע את מסריו.

קרדיט גדול מגיע למחלקת הארט ובפרט לקארן הארטלי האחראית על עיצוב השיער והאיפור. המהפך שהעבירה את מירן כדי להכניסה לדמותה של מאיר היה משכנע ועשוי היטב - דבר ניכר בכל מבט ומבט עליה. יתר הדמויות זוכות לפחות תשומת-לב, אבל לא היה חוסר ביחס לדמויות משניות שכן מטרת העבודה הקולנועית היא להראות לנו את הזווית של מאיר - והיא מושגת בהחלט. ישנן דמויות נסתרות מעט מבחינת זמן מסך, אך בהחלט יש איזון ותחושה שכל דמות שנמצאת בפריים - שייכות לשם ונמצאת במינון הנכון.

מעל הכל, מתנוסס הצילום. מאז באטמן של מאט ריבס אשתקד, שצולם על-ידי גרג פרייזר, לא צפיתי בסרט שהצילום בו כל-כך איכותי והולם את המתרחש על המסך. הודות לג'ספר וולף (משחקי רצח), הזוויות מדויקות ברמה כירורגית והתנועות הופכות את הבטן בדיוק כפי שנדמה לנכון באותו רגע. ישנו מעט שימוש באפקטים, קצר וקולע, והתאורה עדינה וממש נדמה שהיא מודעת למתרחש. כל-כך נהניתי מהסינמטוגרפיה ביצירה הזו, ובעיני היא יכולה לעמוד לבדה כשיעור בקולנוע. לגזור ולשמור.

הויברגר, מירן, אשכנזי ובנדק. מתוך "גולדה" | צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

כמו-כן, גם הצבעים בסרט שקטים ונינוחים ותורמים רבות לטון הכללי של הסרט – קודר ברובו, מתהלך בכבדות ומתקשה להיאחז באופטימיות. גם בפן הזה ניכרת עבודה איכותית, לא מעמיסה וכזו שמשאירה טעם של עוד. התלבושות הולמות את התקופה ומדויקות מספיק כדי להעיר לחיים את המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל - מעין זיכרון חי עבורנו, המשמש גם כשיעור בהיסטוריה.

ההפקה של נתיב היא הוליוודית וגדולה, אך תסריטו בריטי ועניו. בתור מי שנולד הרבה אחרי המלחמה, חוויית הצפייה שעברתי עם הסרט הייתה הוליוודית לא פחות משהיא ישראלית. כזה הוא גולדה, אין בו התעסקות רבה בישראליות או ביהדות, אלא בהתמודדות מעיניה של המנהיגה בזמנים קשים נורא. אם כן לשים את האצבע על נקודה שהפריעה, הייתי אומר שהדיאלוגים לפעמים אומרים את מה שכבר ברור. לא זו בלבד, לפרקים הייתה תחושה שהמילים פשוט נמצאות שם כבררת מחדל ותו לא.

כך או אחרת, בנימה אישית, אומר כי יש לי משיכה עזה לאספקט הצילומי בקולנוע ואני מוצא בו עומק אומנותי גדול. לטעמי, זהו הכלי החזק ביותר בו משתמש נתיב כדי לשאוב אותנו לתוך הסיפור. הרבה הודות לצילום, הוא יצר כאן פיסה קולנועית איכותית שמעבירה לנו את התחושות אותן חווה הדמות הראשית - וקשה שלא לנוע באי-נוחות נוכח העשייה המוצלחת כל-כך של הסצנות המצמררות. אם אתם חובבי דרמות היסטוריות, אל תלכו לראות את גולדה - תרוצו.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.