"גודזילה 2: מלך המפלצות" - ביקורת סרט
- רותם סופר
- 5 ביוני 2019
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 14 ביוני
130 דקות של סתם עוד סרט שראיתם מלא פעמים, רק הפעם בתוספת חמה של אקשן משעמם. חבל על ורה פרמיגה וקייל צ'נדלר, שחקנים מעולים שמתבזבזים. "גודזילה 2: מלך המפלצות", ביקורת.
אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
"גודזילה 2: מלך המפלצות" הוא סרט שהצליח להכעיס אותי. זה לא קרה מפני שהוא גרוע (והוא גרוע) או מכיוון שציפיתי למשהו ולא קיבלתי אותו. זה גם לא קרה משום שהוא מזלזל בקאנון, במעריצים או באינטליגנציה של הקהל (והוא מזלזל). זה קרה בעיקר כי יכל להיות כאן אחלה סרט פופקורן: בכנות, רוב הזמן הצילום יפה, הפסקול בומבסטי, המפלצות מגניבות והקאסט – חתיכת אחלה קאסט.
אבל מה, זרקו על הסרט הזה כזה פין (בכל זאת, מגזין, צריך להשתמש במילים עדינות) ולא רק בתסריט, שהיה ברור כשמש שיהיה גנרי לחלוטין, אלא באירוע לכבודו התכנסנו: האקשן. בחיי, אני לא מבין איך אפשר לראות סרטי פעולה טובים באמת, גם כאלו בהם נעזרים במסך ירוק, ואז לצפות בזה וליהנות ממנו. זה גם לא שאני לא מבקש הרבה – לעזאזל, רק תראו לי מפלצות נלחמות, קורעות אחת את השנייה, משתוללות ומתכסחות. אתם יודעים, דבר בסיסי לסרט אקשן בממדים כאלה: שיהיה מרהיב ומלהיב!
זאת כנראה בקשה מוגזמת, כי במשך יותר משעתיים "גודזילה 2" מעדיף להתעסק בדרמה בשקל וחצי, שאלוהים אדירים למי פאקינג איכפת שההורים של הילדה גרושים, כמה אפשר לראות את אותן בדיחות בנאליות וממוחזרות של חברי צוות שקר כלשהו ורבאק איך אף אחד עדיין לא הכניס לקן ואטאנבה סטירה בכל פעם שהוא אומר "גוג'ירה" במבטא הדרמטי המוגזם והמעצבן שלו. עכשיו מילא הדמויות היו מורכבות, עגולות, מקוריות, אבל לא, חס וחלילה.
לאורך 130 דקות, סיקוונס האקשן היחיד שמצליח לרתק בכלל לא כולל את גודזילה. במקומו, יש דרקון ענק בשם רודן, שרודף ומשמיד מטוסי קרב. אם כל הסרט היה נראה כמו הסיקוונס הזה מצבנו היה הרבה יותר טוב: זה סיקוונס שמנצל את מרב יכולות המדיום הקולנועי – עריכה, צילום, אפקטים, בימוי פסקול – כולם ברמה הגבוהה ביותר ומצליח, מי היה מאמין, אשכרה לסחוף.
אני לא יודע אם רבים מהאולפנים בהוליווד מבינים מה הם עושים, מה הצופים רוצים ומה הופך סרט למהנה. מוזר לי להגיד את זה, כי רק לפני שנתיים עם "קונג: אי הגולגולת" האחים וורנר כן הבינו. זה לא שהוא היה איזה מאסטרפיס, רחוק מכך, אך עם אופי קומי ואפילו פארודי ויופי של אקשן הסרט הזה כן הביא משהו מרענן, משהו טרי – לא שוב עלילה יבשה, אלא כזו שצוחקת על עלילות יבשות. הדבר האחרון שאפשר להגיד על "גודזילה 2".
הייתי מספר לכם על מה העלילה, אבל למי איכפת? אם לארבעת התסריטאים זה לא היה חשוב, למה שלנו יהיה? יש מפלצות עם מיתולוגיה והיסטוריה סיפורית עשירה מאחוריהן, יש ארגון מונפץ שצריך להתמודד איתן ואז הורסים את כדור הארץ. יאי, כיף.
בקיצור, סתם עוד סרט שראיתם מלא פעמים, רק הפעם בתוספת חמה של אקשן משעמם. חבל על ורה פרמיגה וקייל צ'נדלר, שחקנים מעולים שמתבזבזים. מזל שלפחות הפסקול אדיר ושיר הנושא של סרג' טנקיאן אהוב לבי (סולן System of a Down) מגיע בסיום, כך שבכל זאת אפשר ללכת הביתה עם חיוך, קצת אנרגיות ומוזיקה שתעיף את המכונית באוויר.
דירוג סופי: 40 בקולנוע.
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️
Comentários