top of page

תודה!

הכתבות האחרונות במגזין

עוד במגזין

"מהיר ועצבני: הובס ושואו" - ביקורת סרט

עודכן: 17 ביולי 2023

ל"מהיר ועצבני: הובס ושואו" היו כל הסיבות בעולם להיות חתיכת סרט אקשן כיף. למרות זאת, במבחן התוצאה הוא פשוט לא עובד.

מתוך "מהיר ועצבני: הובס ושואו" | צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
מתוך "מהיר ועצבני: הובס ושואו" | צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!


נתחיל מהנתונים היבשים אך המבטיחים: את הספין-אוף החדש ביים דיוויד ליטץ', פעלולן עם וותק של 20 שנה שהפך לבמאי ב-2014. בחמש השנים האחרונות, הספיק ליטץ' להיות אחד מצמד הבמאים של "ג'ון וויק" הראשון (יחד עם צ'אד סטהלסקי המוכשר), לביים את מותחן הפעולה "פצצה אטומית" עם שרליז ת'רון ואפילו את "דדפול 2" המהנה למדי. אז במאי עם חוש מפותח לתחום כבר יש לנו.


נעבור לתסריט: את הסרט כתב כריס מורגן, שנמצא עם סרטי "מהיר ועצבני" עוד מההרפתקה השלישית ב-2006, אליו הצטרף דרו פירס ("איירון מן 3" ו"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים"). גם במקרה הזה, יוצרים שמכירים את הזירה וצריכים לדעת לכל הפחות לכתוב תסריט מהודק, גם אם מטופש.

כעת נבחן את המנה העיקרית: הסרט נהנה מתקציב עסיסי של 200 מליון דולר וקאסט אנגלי לתפארת המלכה אליזבת. ג'ייסון סטיית'האם ואידריס אלבה, שניהם כבר כוכבי אקשן עם קבלות. אליהם מצטרפת ונסה קירבי האדירה, שבנחישות ובקפדנות בונה לעצמה שם בז'אנר (אחרי "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" זה רק טבעי). בראש ובראשונה כמובן, הזוג המלכותי דוויין ג'ונסון וסטיית'האם מוביל את העסק, עם רמות כריזמה שביחד מרקיעות שחקים.


אך כאמור, כל העסק הזה אמנם נשמע אחלה על הנייר, אבל בסופו של דבר הוא פשוט כושל. זה מתחיל בדבר הפשוט ביותר: האקשן. אני לא מבין איך בעולם בו יש סרטי פעולה עם צילום ברור, מושקע וכזה שנראה ריאליסי ואמיתי (סרטי "ג'ון וויק", "משימה בלתי אפשרית", "מקס הזועם: כביש הזעם") אפשר עדיין ליהנות מסצנות בהן לא מבינים בכלל מה קורה. בכל סצנת אקשן כאן יש עשרות קאטים (תספרו), הזיוף מורגש והאשליה מתפוגגת לאיטה – ליטץ' לא מספק הפעם את הסחורה.

מעבר לכך, הסרט סובל מבעיית קצב נוראית – ההתחלה שלו מייגעת, נמרחת וקופצת מהובס לשואו בלי שבאמת צריך. לאחר מכן, הוא לא מוצא נקודת איזון או סיפור מקורי ומרכזי להישען עליו ופשוט מדלג במחזוריות משמימה מסצנת אקשן, לבדיחות חצי קלאץ', לקצת דרמה וחוזר חלילה. אין קצב, אין באלאנס, הכל תלוי באוויר במן חוסר-איכפתיות משווע שכמו צועק "יש לנו את סטיית'האם וג'ונסון, לא משנה מה נעשה איתם זה מחזיק את הסרט".


הייתי מספר לכם על מה העלילה, אבל עדיף פשוט לפתוח מילון תחת הערך "קלישאה" ולהבין לבד. כמות הקלישאות בסרט נוראית, במיוחד בסופו. יש איש רע ורובוטי שרוצה להרוס את העולם, יש שני גברים-גברים שצריכים לעצור אותו ובלונדה שנלחמת לצדם. בדרך אחד מהם יתאהב בבלונדה, כי חובה לדחוף קצת רומנטיקה בשקל תשעים וכמובן יש מכות, אבל מרוב הקאטים לפעמים לא ברור בכלל מה הולך.

כשהולכים לסרט כזה צריך לדעת למה נכנסים וקצת כיף מטופש לחלוטין לא מזיק לפעמים. הבעיה היא שזה פשוט לא סרט כיף: רוב הבדיחות ילדותיות ולא עובדות או מצחיקות ממבוכה ("כשאני מסתכל על הפרצוף של זה מרגיש כמו לגרור את האשכים שלי על זכוכיות", באמת?!), האקשן רע ונשכח, הסיפור סתמי, הסרט לא מפסיק לצרוח לנו באוזן כמה הוא הדבר הכי גברי שיש והכימיה הנהדרת בין ג'ונסון לסטיית'האם פשוט לא יכולה לעמוד בעומס ולהחזיק הכל לבדה.


אם בכל זאת תבחרו ללכת ל"מהיר ועצבני: הובס ושואו" ותיהנו, נסו לשים לב בזמן הצפייה אם הוא עובד עליכם בגלל איכויות שטמונות בו עצמו או הודות לעריכה מהירה, קצבית וכביכול איכותית. עריכה שמנסה לחפות על בעיות עמוקות וקשות מהן הסרט הזה סובל. עליי, למרבה הצער, זה כבר ממש לא עובד.


דירוג סופי: 40 בקולנוע.

 

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.

bottom of page