הכלב בן 20: עשרים שנה ל"אמיץ הכלב הפחדן"
- רותם סופר
- 1 בנוב׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 24 במאי
בעוד מספר ימים ימלאו 20 שנים ל"אמיץ הכלב הפחדן" – וזה הטיימינג המושלם לדבר שוב על סדרת האנימציה הנפלאה והכל-כך מיוחדת הזו, שבחלוף הזמן זכתה למעמד פולחני.

אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
כשמדברים על סדרות וסרטי אנימציה לקהל בוגר, אי-אפשר שלא להזכיר את "אמיץ הכלב הפחדן". למעשה, גם היום, עשרים שנה אחרי שעלתה לראשונה ב-Cartoon Network, קשה לחשוב על משהו בדיוק כמוה: סדרת אימה-קומית מצוירת – זה פשוט לא קורה.
"אמיץ" הופקה במסגרת Cartoon Cartoons, אוסף הפקות המקור המובחר של קרטון נטוורק, שכלל בין השאר את "המעבדה של דקסטר", "אנוכי הסמור", "ג'וני בראבו", "פרה ותרנגול" ו"אד, אדד ואדי". פרק הפיילוט של הסדרה, שאף הועמד לאוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר, הופק על-ידי "האנה-ברברה" – חברת הפקה שהקימו וויליאם האנה וג'וזף ברברה (יוצרי "טום וג'רי").
מאמצע שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-2000, שלטה "האנה-ברברה" בשוק סדרות האנימציה האמריקאי ביד רמה. בין היתר היא הפיקה את "סקובי-דו", "משפחת פלינסטון", "מירוצים מטורפים" ואפילו את "הדרדסים". במילים אחרות, הייתה לה חצי מאה פורה ומדהימה עד שהאנה וג'ורג' סידני (שותף נוסף) נפטרו, והחברה נבלעה לתוך אולפני "האחים וורנר". זהו, עד כאן היסטוריה.
לצד ההומור השחור השנון למדי, נגיעות הסוראליזם המדבקות והאווירה האפלה, מה שכל-כך מייחד את "אמיץ הכלב הפחדן" הם שלושה דברים עיקריים: הנבלים המגוונים, המקוריות המתפרצת והמסר הפשוט, אך הנורא קל לפספוס.
החל מיוסטס, הסבא הנרגן שמתמיד להפחיד את גיבורנו הוורדרד, דרך קטץ החתול האדום הדקיק והערמומי וכלה בברווז הצרפתי "לה קוואק" ומזימותיו השטניות, "ד"ר גרביל" ושואב האבק הרצחני שלו או המזרן המכושף שהפך פרק שלם למכתב אהבה ל"מגרש השדים" – הנבלים בסדרה הזאת פאקינג קריפיים וכתובים להפליא.
מה שמוביל אותנו למקוריות – אמנם מדובר בסדרה שכללה דיאלוגים, אך פעמים רבות היא עבדה כסרט אילם קלאסי. עם עיצוב סאונד משגע והישענות על מינימליזם (שימוש מיטבי במספר אמצעים מוגבל), "אמיץ" אף פעם לא ניסתה להיות יותר ממה שהיא. ואולי הדבקות הזו שלה בדרכה הצנועה, היא זו שבסופו של דבר העניקה לה מעמד של קאלט.
ומעל לכל אלו, בין האימה לקומדיה ומעבר לאווירה המיוחדת, ישנו גם מסר פשוט. מסר קטן שכל-כך קל להחמיץ: אמצו כלב. כי גם אם כל העולם יהיה נגדכם, וגם אם תבהילו אותו ותגידו לו "כלב טיפש, גרמת לי להיראות רע! אוגה בוגהבוגה!" – הוא עדיין תמיד יהיה שם בשבילכם.
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️
תגובות