"זמנים קשוחים באל רויאל" - ביקורת סרט
- רותם סופר
- 10 באוק׳ 2018
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 17 ביוני
קרה לכם פעם שראיתם סרט ועד שלב נורא מאוחר בו לא הבנתם מה קורה, מי נגד מי ועד כמה באמת אמור להיות איכפת לכם מכל זה? כך בערך מרגישה חוויית הצפייה ב"זמנים קשוחים באל רויאל".
אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
דרו גודארד תמיד היה יוצר מסקרן עם רעיונות מקוריים ונטייה עמוקה למסתוריות: אם זה בתסריטו לסרט האימה "קלוברפילד", בפרקים שכתב לסדרה "אבודים" או בסרט הביכורים שלו כבמאי "בקתת הפחד". אין ספק, מדובר בגרסה צעירה ופחות מוכרת של ג'יי ג'יי אברהמס.
הפעם, גודארד מגיש מותחן נוטף סטייל, בעל נגיעות חזקות של פילם-נואר והשראה ניכרת מטרנטינו (לא רק של "שמונת השנואים"). סרטו החדש מספר על מלון אניגמטי אליו מגיעים במקרה מספר אנשים אניגמטיים לא פחות, וכבר מהפתיחה אופיו ניכר: הוא מתחיל עם סצנה חידתית ולכאורה מנותקת, שיוצרת סקרנות לראות כיצד היא תתחבר לשאר הסיפור.
בהמשך, מופיעות סצנות שמדגימות ובוחנות יחסים בין אנשים – הסרט נשען על דיאלוגים, צילום ואווירה יותר מכל ואם תתחברו אליהם – כנראה שתתחברו לכולו. עבורי, החוויה הזאת הייתה מושכת עד לשלב בו דברים מתחילים לבוא על פתרונם. אז גם שאלתי את עצמי "מה, זה הכל?" ומהר מאוד גם השבתי "כן, זה הכל".
גודארד יוצר ובונה היטב מתח ולראות סרט בתחושה של "וואו, אין לי מושג מה קורה כאן" זה בהחלט כיף, במיוחד הפעם – כי האווירה עוטפת, הצילום יפהפה והבמאי מחלק את יצירתו לפרקים, לסיפורי משנה ולזוויות ראייה שונות. הבעיה היא שכשהפתרונות מתגלים הם מאכזבים ופשוטים מדי. וגם אם זו הייתה הכוונה, שכן היצירה מהווה אלגוריה עמוסה ומבולבלת לאופיה של הציווילזציה, בסיומה תחושת הסתמיות משתלטת.
אז כן, הסרט משוחק טוב (אבל רק טוב), מצולם נפלא – עם סצנת וואן-שוט אחת מהפנטת שכוללת מראות שקופות ומוזיקה מענגת – והוא גם מותח וכמו מזמין אותנו להשתתף במשחק מבולגן למדי. השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא קודם כל: עד כמה בא לכם להשתתף במשחק הזה? אם התשובה נוטה להיות חיובית, השאלה השנייה היא: עד כמה חשובים לכם הפתרונות לתעלומה? כי כאן כבר יתכן שתתבאסו.
כך או אחרת, אם בא לכם סרט אותנטי, שלמרות מספר בעיות שצפות במהלכו, ניכר כי הושקעה בו מחשבה – "זמנים קשוחים באל רויאל" לגמרי צריך להיות הסרט הבא שלכם. רק קחו בחשבון שאורכו נושק לשעתיים וחצי ובמערכה האחרונה והפחות טובה שלו – הוא כבר מתחיל לעייף.
דירוג סופי: 70 בקולנוע.
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם מה שקראתם נתן לכם ערך – עורר מחשבה, חיוך או תובנה חדשה – נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️
תגובות