- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
- 13 בספט׳ 2023
אהבה בשש שפות, משבר זהות ומטבע היורו: עשרים שנה ל"פודינג אירופאי", הקומדיה הצרפתית שכינסה שבעה סטודנטים בדירה אחת בברצלונה, ושימשה כאלגוריה לתחושותיהם של צעירים רבים באירופה באותם ימים.
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
בדירה אחת בברצלונה של תחילת שנות האלפיים, גרים שישה סטודנטים מארצות שונות: גרמניה, דנמרק, בלגיה, אנגליה, איטליה וספרד. אליהם מצטרף סטודנט צרפתי לכלכלה שהגיע דרך תוכנית לחילופי סטודנטים. נשאלת השאלה, האם זו הכנה לבדיחה או שזוהי נקודת המוצא לקומדיה הצרפתית פודינג אירופאי (The Spanish Apartment) המציינת עשרים שנה לצאתה? ניחשתם נכון, אופציה ב'.
בשנת 2002, הפך מטבע היורו למטבע היחיד של תשע-עשרה מתוך עשרים ושבע מדינות החברות באיחוד האירופי. תולדה של אותו מטבע חדש הייתה גם משברי-זהות בקרב אותם אזרחים שהפכו לחלק אינטגרלי מקבוצה חדשה. בד בבד, באותה השנה יצא לאקרנים הסרט - פודינג אירופאי בבימויו של הבמאי הצרפתי סדריק קלפיש - שהשכיל ללכד מספר זהויות אירופאיות בעלות תרבות ושפה ייחודיות, תחת קורת גג אחת בדירת סטודנטים בעיר השנייה בגודלה בספרד.
בדומה לתמה המרכזית בסרט העוסקת בזהות, כך גם שמו השתנה בהתאם למקום יציאתו. בספרד הוא שוחרר בשם "בית משוגעים", בצפון אמריקה הוא כונה "הדירה הספרדית" ובאנגליה הסרט התקרא "Pot Luck", שפירושו ארוחה קהילתית שיתופית בה כל אורח מביא לשולחן מנה מתוצרת ביתית. בשנת 2003, מבקר הקולנוע האגדי רוג'ר איברט טען במאמר ביקורת כי סרט המתהדר בשמות שונים ברחבי העולם, הוא איננו סימן המבשר טובות על מהותו – יצירת הרמוניה בין תרבויות לאומיות. עוד הוא הוסיף, כי היה משונה לגלות שדווקא בסרט המכיל לא-פחות משש שפות שונות, השפה האנגלית היא זו שמתגלה כשפה הרווחת בין הדיירים.
פודינג אירופאי, כפי שנקרא בישראל, עוקב אחר קסבייר (רומיין דוריס), סטודנט צרפתי לכלכלה שמחליט בעצת אביו לנסוע וללמוד שנה בברצלונה, על-מנת לאייש תפקיד בכיר בחברה של האב כשיחזור. הוא נאלץ להיפרד מחברתו מרטין (אודרי טוטו בתפקיד הקטן למידותיה), ומשם להמריא לברצלונה עם ספרדית חורקת-שיניים. לאחר קשיים במציאת מגורים, קסבייר מחליט לחלוק דירה עם עוד שישה סטודנטים שהגיעו כמותו ממדינות שונות באירופה, דרך תוכנית חילופי הסטודנטים – "ארסמוס". הסרט ממשיך לעקוב אחר מעלליו בעיר, החל מקשריו הרומנטיים ועד לאתגרים בחיי הקומונה הקטנה (בכל זאת, מדובר בשבעה נוכריים בארץ זרה, שנאלצים לחיות תחת אותה קורת גג למשך שנה שלמה).
ברצלונה מוצגת בסרט כמו העיר הקדושה מכה (Mecca) עבור אותם צעירים אירופאים בתקופת שלפני תהליך הג'נטריפיקציה (התחדשות עירונית, כדוגמת שכונת נווה צדק בתל אביב), ובטרם הזינוק המשמעותי של תיירים המאכלסים את העיר. אופייה הרב-תרבותי של העיר הגדולה מזמין אליה אנשים צעירים ממדינות שונות ומרקעים שונים, המבקשים לחקור את זהותם האישית, כאשר פודינג אירופאי מעלה את שאלת הזהות האישית אל מול הקבוצתית. בהתאם לכך, עולה התהייה: מדוע אנחנו, היחידים והייחודיים המגיעים מתרבות מערבית המקדשת את הפרט, שואפים להתקבץ יחדיו בכל-כך הרבה רגעים בחיינו?
לאורך הסרט, קסבייר מבקש להעמיק בזהותו האישית לצד שיוכו החברתי החדש. הוא מגיע לברצלונה כסטודנט צרפתי, אך במהלך הסרט התיאור הזה נעלם כמעט לחלוטין, לאחר שהוא מוצא את עצמו בכל-מיני סיטואציות שלא בהכרח קושרות את הלאום שלו בדרך הפעולה החופשית שלו. כשהוא חוזר לצרפת לעבודה שהובטחה לו ככלכלן, הוא מבין שזו לא הדרך שבה צריך ללכת ומחליט להיות סופר. השיוך החברתי גרם למשבר בזהות שלו, בעוד כל אחד מהדיירים תפס מקום בזהותו החדשה. המסע שקסבייר עובר הוא אמנם אישי, אך ניתן להמשילו לאותן מדינות האיחוד האירופי שרוצות לקחת חלק במשהו יותר גדול, כקבוצה, ולגלות זהות נוספת או אפילו חדשה.
הסצנות המרתקות והמהנות ביותר הן אלו המשותפות לכלל דיירי הדירה, בהן כל דמות זוכה להציג את הזווית הייחודית שלה על ההתרחשויות. בהיותם חלק מחבורה, עניין הזהות לעיתים נדחק לשוליים, ומולנו מתגבשת קבוצת אנשים שהופכת ל"משפחה" הומוגנית מכורח הנסיבות - אלמנט המהווה גם את חוזקו הגדול מכל של הסרט. הדוגמה הטובה ביותר לכך, שמורה לסצנה קומית בה כל הדיירים מנסים יחד למנוע מפגש הפתעה בין וונדי, הדיירת הבריטית, לבין בן-זוגה מהבית, לאחר שהסטוץ הסוער מהלילה הקודם עדיין נמצא במיטתה.
לצד לכידתו ימים יפים ותמימים שלא ישובו יותר, הצפייה במעלליה של חבורה כה מגובשת - החולקת חוויות בברצלונה מלאת ההפתעות - מעוררת חשק להיות הנציגות הישראלית בדירה. יש לציין כי לסרט יצאו שני המשכים: בובות רוסיות (2005) ופריז פינת ניו יורק (2013), שהמשיכו את קווי העלילה של חלק מהדמויות, וביניהם של קסבייר ושל וונדי. אך למרות קיומן של מספר סצנות מרשימות, הם אינם משדרים את אותו הקסם הראשוני של פודינג אירופאי, בו החלומות הם גדולים, השתייה מרובה - והחוויות המשמעותיות נמצאות ברגעים הקטנים.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.