ספיישל פסח: 10 סרטי החירות שאסור לפספס
- שחר לוי
- 11 באפר׳ 2022
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: 17 ביוני
אביב הגיע, פסח בא, ובאווירת החג בחרנו עשרה סרטים מומלצים במרכזם נדון ערך החירות ומהותו עבור האדם. בכמה מהם צפיתם?
אוהבים את מה שאנחנו עושים? לחצו כאן כדי לעזור לנו להמשיך ליצור תוכן עצמאי.
לא בכדי שמו השני של פסח הוא חג החירות. סיפור יציאת מצרים, המציג את המעבר של בני ישראל מן העבדות ואל חופשי, ידוע ומוכר כבר לכל ילדה וילד עוד מימי הגן. לרגל חג האביב, בחרנו עשרה סרטים מכל הזמנים שעוסקים בדיוק בכך - במעבר מכליאה, שעבוד או מאסר על צורותיהם השונות - אל הדרור. כמובן, לא כל הסרטים משתייכים לאותו הז'אנר, כל אחד מהם נוגע ומטפל בנושא בדרכו שלו, ובוודאי שניתן להוסיף ולמצוא יצירות קולנוע נוספות שעוסקות ברעיון בצורה אבסטרקטית יותר ומוחשית פחות. אך מבחינת סרטי חובה: אם אתם באמת חובבי קולנוע, את הסרטים האלו אתם חייבים להכיר.
קן הקוקייה (One Flew Over the Cuckoo's Nest) | 1975
הכלא הנורא ביותר הוא זה שגוזל ממך את האנושיות. בקן הקוקייה מתוארת שגרת בית חולים פסיכיאטרי, תוך הדגשתן של הפרקטיקות הטיפוליות והצגתן ככלי ציני לדיכוי ואף לענישה של חולי-רוח. ה"ג'וקר" שמשנה את כללי המשחק הוא רנדל פ. מק'מרפי (ג'ק ניקולסון), אסיר פרוע בעל אישיות מרדנית ומפוקפקת, שמתחזה לחולה-נפש כדי להתחמק מעבודות הכפייה שנגזרו עליו.
עם הזמן, מק'מרפי מבין שבית החולים הפסיכיאטרי, בהובלת האחות רטשד (לואיז פלטשר), הוא מקום המדכא את חירותם של מטופליו בצורה קיצונית ומסרסת. לכן הוא מחליט להנהיג מרד, ולהפיח בחיי המטופלים תקווה וניצוץ מחודשים. קן הקוקייה זכה בזמנו ב-5 פרסי אוסקר - לסרט, השחקן, השחקנית, הבמאי והתסריט המעובד הטובים ביותר, ובכך הפך הסרט לשני בתולדות הטקס שזוכה בכל חמשת הפרסים הגדולים. מאז ועד היום, הוא היה ונותר מקלאסיקות הקולנוע הגדולות ביותר.
חדר (Room) | 2015
מה יותר נורא - להיות אדם חופשי שמאבד את חירותו או להיוולד לחיים של שבי? בחדר אנו מכירים את ג'וי (ברי לארסון) ובנה ג'ק (ג'ייקוב טרמבלי), המוחזקים בכפייה על-ידי גבר חסר רחמים שחטף את האם בגיל 17 והפך אותה לשפחת מין ואסירה במחסן בחצר ביתו. ג'ק התמים, שהינו למעשה תוצר של ההתעללות הפיזית והנפשית הנוראית של זוועות אלו, הוא תקוותה ונחמתה היחידה של ג'וי.
למרבה המזל, ג'וי מתכננת תוכנית בריחה מוצלחת המאפשרת לשניים להימלט, אולם האתגר של חייהם נובע מהקושי להתמודד עם מציאותם החדשה מחוץ לכותלי הכלא, שכן ג'ק איננו מכיר את העולם החיצון פרט לצריף הקלסטרופובי בו השניים נכלאו. חדר הוא לא סרט פשוט לצפייה, אך הוא מדגיש באופן מפעים את משמעותה של החירות הבסיסית ביותר ואת כוחה של אהבת נפש אמיתית וטהורה של אם לבנה.
12 שנים של עבדות (12 Years a Slave) | 2013
ב-12 שנים של עבדות אנו פוגשים את סולומון נורת'אפ (צ'יווטל אגיופור), אפרו-אמריקאי חופשי בתקופת העבדות, שנהנה מחיים שלווים בצפון אמריקה. ביום הנורא בחייו, הוא נחטף בידי שני נוכלים ונמכר במרמה לעבדות במדינות הדרום. באמצעות סיפור הישרדות של אדם אחד - המשקף כמובן את תקופת העבדות כולה - העלילה מגוללת בפנינו את האופן המחפיר בו התייחס האדם הלבן לאפרו-אמריקאים באותם ימים.
כמו-כן, היצירה מאפשרת להיכנס לנקודת מבטה הטרגית של הדמות הראשית, ולחוות יחד עמה את תחושת חוסר האונים והייאוש הנובעות מאובדן החירות - וכל זאת, לצד הדגשת כוחה של התקווה להשיבה ביום מן הימים. בדומה לסרטו הראשון באורך מלא רעב (Hunger) - המומלץ מאוד אף הוא - את הסרט ביים סטיב מקווין על בסיס סיפורו האמיתי של הגיבור.
עד קצה העולם (Into the Wild) | 2007
אין תחליף לחופש, אך חירות אבסולוטית מהחברה עשויה גם לגבות מחיר כבד ביותר. בסרט עד קצה העולם אנו זוכים להכיר את סיפורו של כריסטופר מקנדלס (אמיל הירש), סטודנט מצטיין שעוזב את הציוויליזציה לטובת חיי נוודות נטולי מותרות וחופש חסר-גבולות. מקנדלס מחליט להציב לעצמו יעד להגיע מביתו לאלסקה הנידחת, שם ישרוד בכוחות עצמו רק באמצעות הטוב שיספק לו הטבע הפראי.
במסעו הוא פוגש קשת דמויות שמעצבת את תפיסת עולמו עד שהוא מגיע ליעדו המבוקש, שהופך מאוטופיה פנטסטית למלחמת הישרדות עיקשת במעמקי השממה. הסרט מתחיל כמסע לשחרור מכבלי העולם החומרי והתאחדות עם הארץ, אך מסתיים בהבנה העמוקה שאין ביכולתנו להימלט מטבענו האנושי הכמה לחלוק את האושר ביחד.
ברזיל (Brazil) | 1985
העולם של ברזיל הוא פוסט-אפוקליפסה גרוטסקית, המשמשת כאנטי-תזה לחופש הפרט בחברה המודרנית. במרכז העלילה אנו פוגשים את סאם לאורי (ג'ונתן פרייס), פקיד משרד שמפנטז על היום בו יפרוש כנפיים ויימלט מהגיהינום המגוחך בו הוא נאלץ לחיות. חייו משתנים כשטעות טכנית שיוצאת מכלל שליטה מערבת אותו במזימה יחד עם טרור אנרכיסטי, גילוי אהבה חדשה ותקווה שאולי יצליח סוף-סוף לברוח משגרתו.
הבמאי-תסריטאי טרי גיליאם ביקש לזקק לתוך יצירתו את צורכו של הפרט בחופש מהשיגעון של החברה המאורגנת - היבט בולט לנוכח האבסורדיות של עולם שאיבד את כל ערכיו בשם אוטוריטה קרה וחסרת רחם. באופן לא-מקרי, יצירה זו חולקת לא מעט קווי דמיון עם 1984 של ג'ורג אורוול, המתאר דיסטופיה עתידנית בה העולם נשלט בידי שלטון טוטליטרי בהשראת האידאולוגיה הקומוניסטית.
המופע של טרומן (The Truman Show) | 1998
יש תוכניות ריאליטי שפשוט יוצאות מכלל שליטה ויש כאלו שמשתלטות על החיים שלך. המופע של טרומן הוא סרט המאתגר את שאלת החירות, בתהייה האם עדיף להיות חופשי במציאות הקשה או להיות להתעטף ולשקוע בתוך בדיה מלטפת. עם שאלה זו מתמודד טרומן ברבנק (ג'ים קארי) - האדם הראשון שנולד וגדל בתוך תוכנית טלוויזיה, בה כל המשתתפים פרט לו הם שחקנים וניצבים.
חייו אמנם מושלמים ושלווים, אך תמיד חסרה לו תחושת ההרפתקה, מאחר ומעולם לא העז לעזוב את חיי הפרברים. שגרתו השקטה מקבלת תפנית כשלעיירה מגיעה סילביה - שחקנית המספרת לו שהוא חי בתוך שקר מתוק וכי עליו לברוח אם ברצונו להיות חופשי. עם זאת, האחראים והמעריצים הנלהבים של התוכנית מסרבים שטרומן יימלט ממנה, לכן נעשים מאמצים כבירים להשאירו לכוד בכלובו המוזהב.
נסיך מצרים (The Prince of Egypt) | 1998
אם חשבתם שנעסוק בחירות מבלי לכלול את המיתוס עצמו, כדאי שתחשבו שוב. נסיך מצרים הוא אדפטציה לסיפור המקראי והמוכר של יציאת מצרים מבעד לנקודת מבטו של משה רבנו, והוא משלב דרמה שוברת-לב אודות גיבור הקרוע בין מורשתו הביולוגית-רוחנית לבין זו שגידלה אותו מינקות. בתחילת הסיפור, משה (ואל קילמר) מתואר כמתבגר פרוע והדוניסטי שעם התבגרותו מקבל על עצמו את שליחותו כמושיע העם העברי.
יצירה זו גם רוויה במסרים הומניסטים, המדגישים את זכותו של כל עם להיות חופשי ובמקביל את שגעון הגדלות של אלו המונעים אותה. גם כ-24 שנים אחרי, בלתי-אפשרי שלא להתרשם מהשילוב בין אנימציה משובחת לפסקול ועלילה אפים, שמפיחים חיים מחודשים בסיפור המקראי המפורסם.
הפרפר (Papillon) | 1973
הפרפר הוא סרט דרמה היסטורי המתאר את הנוקשות של מושבת הכליאה בגיאנה הצרפתית, מבעד לעיניו של הנרי שרייר (סטיב מקווין) - פורץ כספות המכונה גם בשם "פפיון" (פרפר בצרפתית). הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של שרייר, המתארת את תקופת מאסרו בגיאנה הצרפתית במהלכן של לפחות 13 שנה בין 1931 ל-1944, מתוכן ריצה שנים רבות בבידוד מוחלט.
במהלך הסרט מודגשת גם החברות בין שרייר ללואי דגה (דסטין הופמן), שתחילה מוצגת כמערכת יחסים אינטרסנטית, אך מתפתחת לאיטה לרעות מעוררת הערכה. חברותם מגיעה לשיאה כאשר השניים מחליטים להימלט מהכלא המחפיר יחדיו. הרעיון שעומד במרכז היצירה מדגיש את חוסר האנושיות במושבת הכליאה הצרפתית וכיצד תקוותו של אדם אחד לצאת לחופשי איתנה יותר מן מחומות הכלא שמחזיקות אותו.
מטריקס (The Matrix) | 1999
חירות אמיתית מתחילה בחופשיותה של התודעה. מטריקס היה מאחת היצירות שכבשו את העולם בסערה בתחילתו של המילניום החדש. מדובר אולי בסרט המדע הבדיוני הגדוש ביותר בפילוסופיה ומטאפורות על שחרור מעבדות פיזית ומנטלית, במרכזו סיפור שגורם לערעור תפיסת המציאות תוך שאילת השאלה - האם אנחנו כבני-אדם באמת חופשיים?
למי שאיכשהו לא מכירים, תומאס אנדרסון (קיאנו ריבס), מתכנת ביום והאקר בלילות, מגויס בידי קבוצה מחתרתית בראשות מורפיאוס (לורנס פישבורן). האחרון מגלה לו כי הוא ושארית האנושות משועבדים בתוך סימולציית מחשב המדמה את המציאות. אנדרסון מסרב לקבל את רוע הגזרה ומחליט לשחרר את תודעתו מכבליהן של המכונות ולהפוך למושיע האנושות, מה שמקנה לו את הכוח לבצע ניסים ונפלאות.
חומות של תקווה (The Shawshank Redemption) | 1994
הקשר בין חומות של תקווה לבין חופש מצוי כמעט על גבול האסוציאטיבי. לאלו שאינם מכירים, מדובר באחת היצירות האהובות והזכורות ביותר בעולם הקולנוע, הודות לעיסוק בנושאים אוניברסליים הנוגעים לישועה, תקווה וניחשתם נכון: חירות.
במרכז הסרט עומדים אליס בויד "רד" רדינג (מורגן פרימן), אסיר המרצה מאסר עולם על רצח שביצע בצעירותו ואנדי דופריין (טים רובינס) שהואשם ברצח כפול של אשתו ומאהבה למרות כפירתו באשמה. השניים מוחזקים בכלא שושנק, מבתי הכלא האיומים והמושחתים שקיימים - בו ההישג הכי גדול של אסיר הינו לשרוד את מאסרו בשלום.
ועכשיו תורכם, אילו עוד סרטים הייתם מצרפים למצעד? מהו הסרט האהוב עליכם בנושא? ספרו לנו בתגובות כאן או בעמודי הרשתות החברתיות שלנו.
מאחורי מאה בקולנוע עומדת קבוצה קטנה של כותבים עצמאיים – שאוהבים קולנוע, טלוויזיה וכתיבה אמיתית. אנחנו כותבים, עורכים ומפרסמים הכל בעצמנו, בלי מערכת מסחרית מאחורינו. אם אהבתם את הכתבה, נשמח לתמיכה קטנה שתעזור לנו להמשיך ליצור, לצמוח ולשמור על האתר חופשי ועצמאי. גם מחווה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול. לתמיכה לחצו כאן. תודה שאתם איתנו ❤️
ענן אטלס, כמובן