- 4 באוק׳ 2023
- 28 בספט׳ 2023
- 21 בספט׳ 2023
- 13 בספט׳ 2023
בואו נסגור כמה תיכוניסטים בחדר, נוסיף זומבים שירדפו אחריהם ונראה מה קורה - זהו הקונספט לסדרה "כולנו מתים" של נטפליקס, שהפכה עם צאתה ללהיט דרום-קוריאני נוסף מבית שירות הסטרימינג הפופולרי. עד כמה היא באמת מוצלחת?
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
בחוקי התסריטאות, ישנה אמרה לפיה הרגע הטוב ביותר לתפוס את אישיותה האמיתית של דמות הוא כשהיא עם הגב לקיר: רק ברגע של להיות או לחדול נגלה מי היא באמת (בהקבלה מסוימת לחיים האמיתיים). זהו היתרון של "תפאורה" שכזו - מקום בו כל רגע הבחירה הרגעית שלך עלולה להוביל לאובדן חייך או את חיי חברייך. החלטה שאין לדעת אם היא נכונה או לא, עד שהכל נגמר.
כולנו מתים (All of Us Are Dead) היא סדרה דרום-קוריאנית שמקורה ב"וובטון" (קומיקס דרום קוריאני מקוון) אותה אייר ג'ו דונג-גיון. היא הופקה על-ידי נטפליקס, נכתבה על-ידי ג'ונג סאן-איל וקרמה עור וגידים בזכות היוצר והבמאי לי ג'י-קיון. אם לתאר את הסיפור במשפט: קבוצת תיכוניסטים נאלצת לשרוד אפוקליפסת זומבים שמקורה בתיכון בה הם לומדים. חוץ מרגעי ההתחלה של הסדרה, והבזקים ברגעים מסוימים לסרטונים של המדען שיצר את הווירוס, אין יותר מדי מידע על נגיף, ואין כאן איזושהי עלילה עם טוויסטים מטורפים, אלא למידה תוך כדי תנועה. אנו מתוודעים למחלה הזו ודרכי ההתמודדות איתה יחד עם אלו שנאבקים בה.
כסדרה שמציגה את מקור הזומבים כמחלה, עידן הקורונה עזר מאוד מבחינת הבנת והסברת המושגים לאורך הדרך. ביטויים כמו "מקדם הדבקה" או "וריאנט", שמציגים את אופי ההדבקה ומה עלול לקרות אם המחלה תתפשט, מתקבלים כמוצר מוגמר. דברים שעד היום סדרות דומות היו צריכות להתעכב ולהסביר לעומקם, פחות רלוונטיים כי אנו חיים אותם כבר שנתיים (נושא הקורונה חוזר כהקבלה להתמודדות עם הנגיף מספר פעמים). כיאה למחלת הקורונה שהורגלנו אליה, אל תדאגו, כי גם כאן אתם יכולים לצפות לווריאנטים. טובים או רעים? תחליטו בעצמכם (להגיד יותר מזה יהיה כבר בגדר ספוילר).
עיקר העלילה מתרחש בתיכון היוסאן, בו קבוצת תיכוניסטים נאלצת להתמודד עם התפרצות מגפה שהופכת את כל הנגועים בה לזומבים. הם מנסים לשרוד בלי אוכל, שתייה או אמצעי תקשורת, אבל עם המון קונפליקטים. רגעי המלחמה שלהם לא מסתכמים רק נגד הזומבים אלא בעיקר בדרמה של בני נוער: אהבה ראשונה, חברות שעומדת במבחן, בריונות (גם ברשת) וקורבנותיה. המעמדות החברתיים כולם מתכנסים במקום אחד ונאלצים להתגבר על הפערים, ולהסתדר ביניהם כדי לשרוד. לעיתים נדמה כי להתמודד מול זומבי עדיף מהתמודדות מול חברך לכיתה, וברגעים כאלו מצליחה הסדרה לייצר עבורנו רפלקסיביות שמעוררת מודעות.
ברגעים הקשים ביותר מבחינה הישרדותית, אין נטישה של הקונפליקטים הפנימיים בין הנערים, דבר שמשליך על הפעולות של הדמויות עצמן ברגעי מפתח. כך לדוגמה, נערה שמעדיפה לשרוד לבדה רק כי היא פוחדת מה יחשבו עליה, למרות שסיכויי ההישרדות שלה כמובן גבוהים יותר עם הקבוצה. הרצון הברור מאוד "לשרוד", מקבל לפתע משמעות שונה כשההישרדות הזו אינה רק "פיזית" אלא "נפשית". כמו במקרה בו נערה אחרת עושה הכל כדי להשיג פלאפון מסוים בחזרה, גם במחיר בו היא תהיה עלולה למות.
האינטרסים האישיים של כל אחד עלולים להוביל למפלה של כולם. למרות המקום בו הם נמצאים, לא תמיד החבורה פועלת לפי יצר ההישרדות הטבעי של להיות או לחדול, אלא כי אותן גחמות של נער ממוצע עדיין מצליחות להכתיב את הקצב בין כל הטרגדיות. הדרמה מצליחה לחלחל ולגרום לנו להזדהות עם הדמויות במיוחד כשאנו רואים את הגיבורים נאלצים לצפות במו עיניהם את הקרובים להם מכל הופכים לזומבים. אנשים שעד לפני רגע עשו הכל כדי להציל אתכם, כעת מנסים להרוג אתכם. זהו הדגש על פניהם בקלוז-אפ בשילוב עם הטרנספורמציה הכל-כך דרסטית, שגורמים לרגעי האימה להדהד.
ברגעי הלחימה, חלק מהסטודנטים מפגינים כישורים אקרובטיים יוצאי דופן שלא יביישו לוחם UFC ממוצע. אני לא יודע מה הם מלמדים שם בתיכון בדרום קוריאה, אבל הלוואי שילמדו את זה גם פה. בזכות אמנויות הלחימה הללו, והזומבים העקשנים (והלא חזקים במיוחד) אנו זוכים לרגעי בידור מעולים, ולעיתים אפילו קומיים. באופן כללי, הקומדיה גם באה לידי ביטוי גם ברגעי הדרמה בין הנערים: טון הומוריסטי, שנוכח בקרב דמויות מסוימות ועוזר לאזן את האווירה הדרמטית, מסב בריחות רגעיות מהאימה.
בסופו של דבר, מחד, כולנו מתים לא מתחנפת. היא לא מפחדת לשחוט פרות קדושות, ולכן כדאי שתדעו כבר מהתחלה שאף אחד לא חסין בפני המגפה הזו, גם לא הדמויות הראשיות. מאידך, יש יותר מדי דמויות, דבר שמקשה לעקוב ולהזדהות עם כולן. ברגע מסוים, שמתי-לב שעליי לעקוב אחר 15 דמויות שונות, ונכון, יש כאלו חשובות יותר וחשובות פחות, אבל עדיין כשמצופפים עבורנו את כולן והן מקבלות במה ברמה כזו או אחרת - הדבר עלול להסיט את הזרקור מהמקומות החשובים באמת. אפילו קיצוץ של 3-4 דמויות היה עושה את ההבדל, כי חלקן, למרות ניסיונות הכותבים, פשוט לא מורגשות.
עם עלייתה לאוויר לפני כחודשיים, כולנו מתים כבר הספיקה להתברג בעשירייה הראשונה ברשימת הסדרות שאינן דוברות אנגלית (Non-English) המובילות בכל הזמנים של נטפליקס, כשחצתה 361 מיליון שעות צפייה ברחבי העולם. כעת היא ממוקמת במקום החמישי אחרי משחק הדיונון (Squid Game), וחלקיה השונים של בית הנייר (Money Heist). מי שיצפו בסדרה עד לסיומה, כנראה יעשו זאת לא בגלל המסתורין ביחס למחלה במרכזה (אין יותר מדי ממנו), אלא בזכות הקשר החם שנוצר עם דמויות, ומערכות היחסים המיוחדות והאותנטיות.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.